עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
היי,

למי שרוצה להגיב בפרטי..
Edeny121@walla.com
חברים
ולריהall by myselfSoy :)יערהאורית מנשהאופיר
לאה לויtorngirlRosieאילנהBlacKEyesנאיה
Roseמיכל~ShouSha~sunshineלימורדון
נערה בנעוריהחגית הלIM ALחן (:ARIXXXישי ויסמן
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
ארכיון יולי 2017
מה עושים?
02/07/2017 20:44
edya
2.7.2017 עוד מבחן הסתיים ואחד אחר מתחיל. אני רצה, הולכת, באה, מנסה להספיק. אני מותשת. קורסת בסוף כל יום באפיסת כוחות. במוצאי שבת היא סימסה לי. היא כועסת עליי. היא אמרה שהיא מאד כועסת עליי.. אבל היא פתחה את ההודעה במילים: "החלטתי להפסיק לכעוס עלייך.." איפה אני אמצא עוד אחת  המשך...
5 תגובות
געגוע הורג
04/07/2017 20:12
edya
4/7/2017 אני יושבת פה, במיטה החדשה, בחדר החדש, הדירה עדיין ריקה, השותפות טרם הגיעו. ארגנתי את הכל בקושי רב. המגרנה גומרת עליי לאט לאט. חם פה. אין פה מזגן או מאוורר. אני מניחה שייקחו לי כמה ימים עד שארגיש בבית. אין לי פה אוכל לעת עתה. לא הבאתי הוא לא  המשך...
2 תגובות
זהו. נשבר.
05/07/2017 12:08
edya
5.7.2017 אני לא יכולה יותר. פשוט לא יכולה. אני בוכה כל הזמן. את קרירה. את כועסת עליי. את צריכה חופש ממני. כן, נשברתי, לא יכולתי, שלחתי לך הודעה שאני דואגת לך. את החזרת לי תשובה קרירה. את מבקשת לחשוב. את רוצה לחשוב כי את לא יכולה לחיות יותר כמו שזה  המשך...
5 תגובות
הריסות
09/07/2017 08:29
edya
9.7.2017 הרסת אותי. שברת אותי. כבר שבוע לא דיברנו. כן, דיברתי עם אמא שלך. הייתי חייבת... אמא שלך מדהימה.. את כבר בטח יודעת. אני לא יכולה להתמודד עם זה. קשה לי. אני לא מפסיקה לחשוב עלייך. כל פעם שאני חושבת עלייך אני מתקפלת ומתכווצת. מעולם. אף אחד. לא נכנס לי  המשך...
2 תגובות
תראי אותי.
10/07/2017 00:52
edya
10.7.2017 היום, סוף סוף, תודה לאל, שלחת לי הודעה. דיברת איתי. שימחת אותי. שלום, התגעגעתי אלייך. לא, לא התנצלת ולא גילית רגש כלשהו כמו געגוע או חמלה. לא, את לא באמת יודעת מה עברתי בשבוע הזה.. את לא יודעת איך מרטתי לעצמי שערות מהראש. את לא יודעת כמה דמעות שפכתי.  המשך...
3 תגובות
ששששש...
11/07/2017 18:58
edya
11.7.2017 כנראה שאני יותר מידי. כנראה שכולם רוצים ממני קצת שקט. אולי גם אתם? אני לא יודעת.. אני יודעת שפעם הייתי מוקפת חברות. היום כל אחת בעיסוקיה. היום אי אפשר לקבוע לצאת בלי שזה יהיה פרוייקט. היום אני בודדה. טוב שיש את הוואטצאפ ככה מידי פעם בודקים דופק. כנראה שאצטרך  המשך...
4 תגובות
איזון זה כל מה שחסר...
16/07/2017 23:03
edya
16.7.2017 אז אני שוכבת במיטה. חצי ראש פשוט משותק ממיגרנה. ככ הרבה ריצות. ככ הרבה הליכות. ככ הרבה סידורים והתחייבויות. בשביל להיראות יפה. בשביל האחים המקסימים. בשביל ההורים המושלמים. בשבילי. בשביל המשפחה. נכון, כיף יום מלא.. אבל הרבה זמן לא היה לי איזון.. זה או שאני חסרת מעש בצורה מפחידה  המשך...
7 תגובות
מתחילים למצוא?
18/07/2017 22:22
edya
18.7.2017 אז זהו. סופת ההוריקן מתחילה להירגע. מתחיל להיווצר שקט מסויים. מתחילה ליצור לעצמי שקט מסויים. לומדת ועובדת בין לבין משלבת מכון כושר וטאי צ'י. היום היה השיעור הראשון בטאי צ'י. מדהים. העלים לי את המגרנה. שקט ושלווה חברו להם ונכנסו לתוכי. השכיחו את טרדות היומיום. הסבירו לי שאני רק  המשך...
0 תגובות
ללא טיפת כח אחת
25/07/2017 22:07
edya
25.7.2017 אין לי דרך במילים לתאר את גודל העייפות והתשישות שיש עליי. אני חיה בשלושה מקומות במקביל. אני עושה אלף משימות בדקה. עד שכבר יוצא לי לנוח, זה לא במיטה או במקום שבאמת אפשר לנוח בו. בעבודה שלי, בלשכת השר, יש אחת שמוגדרת (באמת ולא בלעג..) כבחורה לא בסדר.... בלשון  המשך...
16 תגובות
על הטרדה ומצפון
29/07/2017 22:59
edya
29.7.2017 התודעה, ההבנה שמשהו לא בסדר. שמשהו לא טוב. שמשהו פה מסריח. על מה אני מדברת? נתחיל את הסיפור בתקופת השירות הלאומי שלי בלשכת שר הביטחון. היו שם דוורים של המשרד (והם עדיין שם..) הם מחלקים ומביאים את הדואר לרוב אנשי המשרד. פנימי וחיצוני. היה שם אחד, בשם מ', נשוי  המשך...
9 תגובות