תעצמו עיניים.
לא.
אני לא פה.
אסור לי להיות פה.
יש לי כ"כ הרבה דברים להספיק.
או שזה אולי (בינתיים) דבר אחד,
שדורש המון.
אין רגע דל.
הכל מושקע בעבודות.
אבל היי,
אל תחשבו שזה דבר רע.
טוב,
אולי קצת...
אבל אני שמחה.
שמחה שיש לי עבודות.
שמחה שאני חיה.
אני משתדלת להינות.
לשמור על הקשרים עם חברים (כמה שאני יכולה..).
ואז,
משום מקום,
פתאום זה מגיח.
שוב אני נודדת במחשבות.
כבר חמישה חודשים עברו מאז הפעם האחרונה שדיברנו.
סיימנו את הכל בריב.
(כן, היו לבבות בסוף השיחה.. אבל זה היה שקר... גס.)
מאז שפגעת בי
לא טרחת להתקשר אליי.
לא טרחת לבקש את הסליחה שמגיעה לי.
מוזר לי.
מעולם לא הייתי במקום כזה.
מקווה שלא אהיה שוב.
ואת..?
לכי מפה.
אם את לא מוצאת סיבה לנכון לדבר איתי,
אחרי כל מה שעברנו ביחד כחברות טובות...
לכי.
תעזבי לי את המחשבות.
אני צריכה אותם לעבודות שלי.
אני לא פה..
אני נודדת.
נודדת לעבודה.
תעצמו עיניים.
לא.
אני לא פה.
אסור לי להיות פה.
יש לי כ"כ הרבה דברים להספיק.
או שזה אולי (בינתיים) דבר אחד,
שדורש המון.
אין רגע דל.
הכל מושקע בעבודות.
אבל היי,
אל תחשבו שזה דבר רע.
טוב,
אולי קצת...
אבל אני שמחה.
שמחה שיש לי עבודות.
שמחה שאני חיה.
אני משתדלת להינות.
לשמור על הקשרים עם חברים (כמה שאני יכולה..).
ואז,
משום מקום,
פתאום זה מגיח.
שוב אני נודדת במחשבות.
כבר חמישה חודשים עברו מאז הפעם האחרונה שדיברנו.
סיימנו את הכל בריב.
(כן, היו לבבות בסוף השיחה.. אבל זה היה שקר... גס.)
מאז שפגעת בי
לא טרחת להתקשר אליי.
לא טרחת לבקש את הסליחה שמגיעה לי.
מוזר לי.
מעולם לא הייתי במקום כזה.
מקווה שלא אהיה שוב.
ואת..?
לכי מפה.
אם את לא מוצאת סיבה לנכון לדבר איתי,
אחרי כל מה שעברנו ביחד כחברות טובות...
לכי.
תעזבי לי את המחשבות.
אני צריכה אותם לעבודות שלי.
אני לא פה..
אני נודדת.
נודדת לעבודה.