זה הגיע

זהו.

זה הגיע.

בשעה טובה.

(תדמיינו אנחת רווחה)

עונת החתונות הקצת פסיכית שהייתה לי,

הגיעה לסיומה.

אז מה היה לנו פה?

(זה אולי יהיה קצת ארוך.. מקווה שלא תתיאשו...)

אז ביום שני פספסתי לימודים והגעתי למקווה חינה של אחותה של חברה טובה שלי.

היה אחלה מקווה חינה.

כמובן שהייתי נראית כמו פוחלץ.

אבל בסדר.

יום שלישי הייתה חתונה של חברה אחרת.

פעם ראשונה בחיי שהייתי כ"כ בודדה באירוע.

בודדה לגמרי.

החברות שהיו שם פשוט לא התייחסו אליי.

אז זה הייתי אני והואן גוך.

(תשאלו למה הלכתי? כי היא התקשרה במיוחד כדי להזמין אותי וכל פעם שהיינו נפגשות במקרה היא ממש ביקשה שאבוא. אז הלכתי ואמרתי שלום ל250 שח...)

הפעם דווקא נראיתי סביר. בסדר..

יום רביעי הייתה החתונה של ההיא מיום שני.

בעפולה.

אני הנהגת.

מקסים ומדהים רק שאני פשוט לא יכולה לסבול שמעירים לי על הנהיגה כשאני באמת נוהגת בסדר גמור.

אבל בכללי פגשתי חברות חדשות ומקסימות והישנות פשוט התחפרו בתוך עצמן כך שהיה לי יותר זמן עם החדשות

(תחליטו אתם באיזו נימה לקרוא את המשפט האחרון...)

כמובן שהייתי נראית כמו פוחלץ. אבל בסדר.

יום שלישי שבוע אחרי הבת מצווש של אחותי.

עשינו אצלנו בבית.

לחץ אטומי.

מלא דברים לא מוכנים בזמן.

לא התאפרתי. לא הסתרקתי. לא התלבשתי. פשוט לא היה זמן לזה...

אבל בסוף הבנות שיא הנהנו.

והחברות הקרובות שלה כ"כ חמודות ומנומסות.

יום רביעי (אתמול) הייתה חתונה של חברה טובה.

חברי כנסת, כתבים וחברים.

היה לי שיח כ"כ טוב ועמוק עם אחד מהחבר'ה מהעבודה הקודמת.

והייתי נראית טוב ממש!!

ועכשיו מה?

משקמים חשבון בנק.

משלימים שעות שינה.

מתחזל"שים.

חזלו"ש שמח.