עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
היי,

למי שרוצה להגיב בפרטי..
Edeny121@walla.com
חברים
EllyThe Queen Of Hellמעיןמאוצרות ארכיון צהsarit coendeardrawer
בלה בלבלהClementineAnastasiaאחת שיודעתאדווהשרילין
Super BambiShaneדנהstrongerנערת הגורלmy heart
Just a JoeנוריתmariselaDark ParadiseסולElliesecond4
אוֹלצ'yaelCarmelEndorphinsבדמי ימיהthet girl is  me
sapsapא'.ב'free spiritDryadאיילת אהביםSomeone who writes
Little OneWonderful.zlatnolove myselfdrakulaBen Cohen
GeminiGod Is A Womanכותבתשמי הוא גיאנופקXhaunted princess
חַשׂוּףwolf heartJust one girlTsuki ContinueMissLonelyMs.death
רֵײזָאאני יעלsnow whiteSpace girlHOLAדניאלה
אביביתRocketBorn To Dieflowerאף אחד לא מכירtears
Liliall by myselfSoy :)יערהאורית מנשהאופיר
lea ltorngirlRosieאילנהBlacKEyesנאיה
RoseמיכלɛAngelɜsunshineלימורדון
נערה בנעוריהחגית הלIM ALחן (:
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון

לא פה ולא שם

20/03/2018 15:43
edya
20.3.2018

הנפש קוראת לגאולה.
מתחננת לשלווה.
הגוף משווע למנוחה.
משתוקק להרפיה.

מה מנגד אתם שואלים?
ובכן, החיים.

המירוץ הבלתי פוסק אחרי...
כסף?
כבוד?
עצמה?
יוקרה?

אחרי משמעות.

והמירוץ הזה מביא איתו דברים טובים
וגם כאלה שקצת פחות.

בזמנים של תשישות אני נודדת.
נודדת לאותם המחוזות שמתישים אותי יותר.
לאותם המחוזות שאני לא אמורה להגיע אליהם.
אבל אני מגיעה.

ונשאבת לי המציאות לתוך עולם של מחשבות.
נשאבים לי הכוחות.
נשאבות לי העצמות.
אני נשאבת.

עפיפון.

ככה אני בזמן האחרון.
אני לא פה,
לא מחוברת. 

כשאני חוזרת, אני מותשת יותר.
וככה חוזר חלילה עד שאני נרדמת.

ומתעוררת.
IM ALהדסLaCroiX Gauloises
אחת שיודעת
22/03/2018 08:58
כאילו הוצאת לי את המילים מהפה...

הנפש קוראת לגאולה.
מתחננת לשלווה.
הגוף משווע למנוחה.
משתוקק להרפיה

כ"כ יפה ונכוןן...איך מגיעים לשם? איך מפסיקים הכול בשביל להיות שם
edya
22/03/2018 13:27
אני מניחה שבשביל זה יש את השבת (לפחות לדתיים..)
ובלי כל קשר.. צריך לייצר לעצמנו זמן שבו אנחנו מתנתקות. הולכות לים או לתצפית גבוהה, נושמות עמוק את האויר הנקי, עוצמות עיניים ומתנתקות לכמה דקות מהעולם..
בסופו של דבר.. מותר לנו.. לא?
אחת שיודעת
22/03/2018 19:15
מותר וגם רצוי!!!! ניראלי שאעשה את זה בקרוב
edya
22/03/2018 22:15
תותחית שאת! תהני ומוזמנת לשתף 3>
God Is A Woman
23/03/2018 15:39
את יודעת.. את לא חייבת להתחרות [=
אפשר גם לטייל בקצב שלך חח
השאלה היא מה המטרה של כל זה? אני מאמין שהמטרה היא אושר.. האומנם, אושר עכשיו או אחר כך?
edya
25/03/2018 07:23
אבל אם אטייל בקצב שלי, איך אגיע לכבוש את מה שאני רוצה לכבוש? היעדים שלי גבוהים מאד...
האושר הוא לא המטרה.. האושר נמצא בתוכי והוא אמור לבוא בילד אין איתי לכל מקום.. :)
God Is A Woman
25/03/2018 08:33
כאילו.. את יכולה לעשות בדיוק את כל מה שאת עושה אותו הדבר, רק מעין שינוי תפישתי בראש יחליט את האושר שלך. בכל פעולה, בדרך הביצוע.. תוציא את המילים חייבת ואין לי זמן ותכניסי רוצה ואיפה להשקיע את הזמן.. כאלה בחירות עושות את ההבדל [=
edya
25/03/2018 12:11
אתה מעניין אותי.
God Is A Woman
26/03/2018 18:10
כפרה עלייך ♥
edya
27/03/2018 07:10

וויוויאן
26/03/2018 21:34
אני תמיד תוהה האם המרדף הזה נגמר מתישהו
ואם הוא לא יהיה קיים אם בכלל יהיה שווה לחיות?
ואני חייבת לציין שאני כל כך מודה לך על כל תגובה שאת משאירה אצלי, בחיי
edya
27/03/2018 07:12
המרדף ייגמר ברגע שאנחנו לא נהיה פה יותר.
המרדף אחרי המשמעות הוא משהו שנמשך כל עוד אנחנו חיים.. זה הדבר שמניע אותנו לפעולה ולחיות.
הוא מאתגר ולפעמים מתיש אבל הוא תמיד יהיה..
תודה לך :)
את מקסימה 3>
sarit coen
27/03/2018 17:51
לפעמים מרגיש לי שהרדיפה אחרי כסף, עוצמה , כבוד, יוקרה אישית, היא כמו מטפחת שמנופנפת מולנו כמו מטפחת אדומה לשור , שמכריחה אותנו לפעול , לעשות, לחיות, בלי לחשוב למה . והשאלה הזו של המשמעות גומרת לי את המח
edya
27/03/2018 21:56
תיאור מעניין, אפעם לא חשבתי על זה ככה..
אני מניחה שהמשמעות היא היעד והכסף, כבוד, יוקרה אישית וכו הם רק יעדים קטנים בדרך אל המטרה הגדולה.
אילולי המטפחת האדומה לא היינו מניעים את עצמנו לפעולה וחיינו היו נגמרים בבטלה ובחוסר מעש.. מניחה שחיים ללא מעש אלו חיים של שעמום וחבל לבזבז את החיים על שעמום.. לא? :)
מוזמנת לשתף בכיף אם תרצי במייל שלי שכתוב למעלה :)
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: