לא פה.. נודדת.. |
|
30.1.2018
תעצמו עיניים.
לא.
אני לא פה.
אסור לי להיות פה.
יש לי כ"כ הרבה דברים להספיק.
או שזה אולי (בינתיים) דבר אחד,
שדורש המון.
אין רגע דל.
הכל מושקע בעבודות.
אבל היי,
אל תחשבו שזה דבר רע.
טוב,
אולי קצת...
אבל אני שמחה.
שמחה שיש לי עבודות.
שמחה שאני חיה.
אני משתדלת להינות.
לשמור על הקשרים עם חברים (כמה שאני יכולה..).
ואז,
משום מקום,
פתאום זה מגיח.
שוב אני נודדת במחשבות.
כבר חמישה חודשים עברו מאז הפעם האחרונה שדיברנו.
סיימנו את הכל בריב.
(כן, היו לבבות בסוף השיחה.. אבל זה היה שקר... גס.)
מאז שפגעת בי
לא טרחת להתקשר אליי.
לא טרחת לבקש את הסליחה שמגיעה לי.
מוזר לי.
מעולם לא הייתי במקום כזה.
מקווה שלא אהיה שוב.
ואת..?
לכי מפה.
אם את לא מוצאת סיבה לנכון לדבר איתי,
אחרי כל מה שעברנו ביחד כחברות טובות...
לכי.
תעזבי לי את המחשבות.
אני צריכה אותם לעבודות שלי.
אני לא פה..
אני נודדת.
נודדת לעבודה.
|
|
|
|
|
 | את כותבת על "זאת שפגעה בך" דיי הרבה. נשמע שאת כמהה להתנצלות, מה שמראה על האכפתיות שלך לאדם ומוכנה לסלוח. אולי תשימי את האגו בצד ותתקשרי אלייה את? תשתפי אותה בכל מה שאת מרגישה. אין לך מה להפסיד |
|
 | הלוואי וזה היה רק עניין של אגו... אם לומר את האמת, האגו התפתח רק אחרי זה... אם היית יודע כמה ניסיתי.... שפכתי, אמרתי הכל, נתתי לה את כל כולי ברמה שכבר לא ידעתי מי אני.. כל מה שהיה לה לענות הוא "אני לא יודעת" (אם תרצה אין לי בעיה להרחיב לך במייל..) זה היא שלא מוכנה לדבר איתי, ההתנהגות שלה היא הבהירה לי כמה אני לא רצויה יותר בחייה... מעניינת אותי העובדה שאתה רואה את זה הרצון לסלוח..(ואני לא צינית בכלל) כי אני יודעת שאני דיי אהיה רעה אם היא תחזור לדבר איתי..(לא כי אני רעה.. אלא מעוצמת הפגיעה..) |
|
 | אני מקווה בשבילנו שזה אפשרי לשכוח מאנשים שהיה איכפת לך מהם בעבר, אבל אני לא אופטימי מידי. |
|
| לא לשכוח.. לשכול לעולם לא נוכל.. יודע מה, גם לא להדחיק.. פשוט לחיות עם זה.. לקבל את זה שאנחנו כבר לא רצויים... זה נוראי.. |
|
 | זה קשה לנדוד לפעמים המחשהות לא באמת קלים ולא באמת עוזרים. לפעמים קשה בניתוק הזה. אני חושבת שאת צריכה סגירת מעגל איתה ובלעדיה. לפעמים אנשים לא שווים שילחמו עלהםצולפעמים חבל שלא נלחמים,צריך איזון. מקווה שפחות כואב לך ושפחות יכאב לך! |
|
| וואי, את ממש צודקת.. אולי סגירת מעגל תעשה בי משהו טוב.. ברור לי שזה יהיה בלעדיה.. השאלה איזה סגירת מעגל אני צריכה לעשות.. תודה אהובה 3> |
|
 | לפעמים העומס לא מספיק בשביל להשקיט את המחשבות למרות שזו תרופה היעילה ביותר. אבל אם התרופה הזו לא עוזרת, כנראה שהגיע הזמן להתעמת עם המחשבות האלה. מספיק לברוח, אפילו שמגיעה לך את כל הסליחה שבעולם ולמרות שאת זו שנפגעת תלחמי, גם אם את תעשי את הצעד הזה ותדברי איתה ותפתחי את הנושא ותגידי לה מה את מרגישה זה רק יעזור לך לסגור את הסיפור הזה פעם אחת ולתמיד ולתת ללב שלך להשתחרר מהכבלים שהוא נקלע לתוכם. |
|
| אלוהים שבשמים יודע כמה נלחמתי.. כמה נלחמתי וכמה התרסקתי. את הלב כנראה צריך לשחרר בדרך אחרת.. רק צריך למצוא איזה דרך |
|
;){kind=link}