ככ הרבה קרה בזמן שלא הייתי פה.
אני אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל...
אז אולי אתחיל מהשבתות האחרונות.
אותן לא עשינו בבית.
מתוקף תפקידו של אבא שלי אנחנו נדרשים מידי פעם לעשות שבתות מחוץ לבית.
באכסניות נוער עם מאות בנות נוער (איף.)
(שלא תטעו, אנחנו לוקחים אוכל איתנו מהבית.. אנחנו מפונקים באוכל..)
השבת הקודמת הייתה בעכו.
אכסניה שאני מאד אוהבת.
הנוף, הבניה, המיקום, האוכל (כן, למרות זאת הבאנו אוכל מהבית)... הכל מושלם.
היו אחלה אנשים והייתה אחלה שיחה.
השיעור שאבא שלי העביר, כתמיד, היה מאד מלמד.
אני מעבירה מעגל לימוד אחד האופן קבוע ואני אוהבת את זה.
השבת האחרונה היינו בחיספין.
אכסניה סבבה כזאת. נחמדה.
מזל שהבאנו אוכל מהבית.. האוכל שם היה מזעזע.
בנות נוראיות (כיתה ח').
בצהרי שבת הלכתי לבד.
עשיתי את הציר המקשר בין חיספין לנוב
היה תענוג גדול..
שעתיים של הליכה בשקט של.
רוח.
שקט.
אושר.
נמשיך בזה שהרבה מהחברות שלי עכשיו מתחתנות.
לא שאני צריכה ללכת לחתונות האלה
אבל פתאום תקף אותי הרצון העז לחבר.
כן, מעולם לא היה לי חבר.
בחורה בת 22..
אבל נו, מה אני אעשה.....
ואני אסיים במה שקרה לי אתמול.
בעבר כתבתי פוסט שנקרא "על הטרדה ומצפון".
ישמצב מאד גדול שאני מתחרטת על זה עכשיו.
מדובר באדם שהוא כמו האח הגדול שלי שבגלל שאנשים מפרשים מציאות בצורה עקומה היו בטוחים שאני גורמת לפירוק המשפחה שלו (הוא נשוי +3.5).
אתמול, אחרי הרבה מאד זמן שלא דיברנו (כי חסמו לי אותו מהטלפון והוואטצאפ. מי חסם? כן, אותה חברה שפגעה בי קשות... היא פגעה גם בו..) יצאנו לאכול ביחד.
הוא, אישתו ואני.
יצאנו מאוחר יחסית כי אני סיימתי ללמוד מאוחר והוא סיים את הכדורגל גם מאוחר.
יצאנו לאכול בת"א.
אני הייתי צריכה לחזור לירושלים.
השעה שנפגשנו בה הייתה 22:45.
ישבנו.
דיברנו המון.
התעדכנו המון! קרו כ"כ הרבה דברים.
נתקפתי התקף נוסטלגיה עז.
הם חסרים לי ממש בנוף היומיומי.
הוא סיפר לי מה קרה אצלו בעבודה.
אני סיפרתי לו.
הכל.
על החיים שלי, על העבודה החדשה, על הדייטים ועליה.
בהתחלה ממש חששתי מהתגובה שלו. הוא היה מסוגל לקלל לה את העולם שלה על מה שהיא עשתה לי,
אבל הוא היה כ"כ מגונן. הוא תמך בי ממש והרים אותי..
כן, הם לקחו אותי עד לדירה שלי שבירושלים ואפילו עלו אליי קצת.
הם חזרו הביתה מאוחר ממש.
השקיעו בי.
אני מתה עליהם.
אני מתגעגעת אליהם.
נשאבתי עכשיו לתוך מערבולת של נוסטלגיה וגעגוע...
וכן, סליחה שיצא לי ארוך נורא הפעם.. היה לי הרבה מטען (ועדיין יש..)
;){kind=link}