עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
היי,

למי שרוצה להגיב בפרטי..
Edeny121@walla.com
חברים
מקס לזרבאנגליקהAnnaEllyThe Queen Of Hellמעין
מאוצרות ארכיון צהsarit coenבלה בלבלהClementineAnastasiaאחת שיודעת
אדווהשריליןSuper BambiShaneדנהstronger
נערת הגורלmy heartJust a JoeנוריתmariselaDark Paradise
סולאוֹלצ'yaelCarmelטיגר הבובהבדמי ימיה
thet girl is  mesapsapא'.ב'free spiritDryadאיילת אהבים
Little OneWonderful.zlatnolove myselfdrakulaBen Cohen
GeminiGod Is A Womanכותבתשמי הוא גיאנופקXhaunted princess
חַשׂוּףwolf heartJust one girlTsuki ContinueMissLonelyMs.death
רֵײזָאאני יעלsnow whiteSpace girlHOLAדניאלה
IronHeartBorn To Dieflowerאף אחד לא מכירtearsLili
all by myselfSoy :)יערהאורית מנשהאופירlea l
torngirlRosieאילנהBlacKEyesנאיהRose
מיכלɛAngelɜsunshineלימורדוןנערה בנעוריה
חגית הלIM ALחן (:
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון

לפעמים יש גבול?

09/01/2018 16:19
edya
9.1.2018

אני תוהה לעצמי.
האם לפעמים יש גבול?
האם הגבול בכלל קיים?

אם כן,
מי מגדיר אותו?
איך הוא נוצר?
למה הוא קיים?

אם לא,
איך קורה שאנחנו "חוצים גבול"?
למה אף אחד לא קבע אחד כזה?
האם זה טוב שאין גבול?

הגבול מגביל אותנו.
יש פעמים שהוא טוב,
עוזר לנו לא להתפזר,
להישאר ממוקדים,
חדים.

לפעמים הוא רע,
כולא אותנו בתוך ד' אמות.
תוקע אותנו במקום ללא יכולת להתפתח
לראות ולצמוח.

אבל כנראה שהחיים בעל כורחנו מציבים לנו גבולות.
אנחנו בעצמנו משתמשים בהם כל הזמן.
"יש גבול..."
"יש גבול לכל תעלול".

בא לי לומר:
"יש גבול לכמה אני מסוגלת לספוג את האישה הגועלית הזאת!
שאומרת לכולם בטלפון שאני טיפשה ומטומטמת.
שצורחת כל הבוקר על אנשים.
שמנתקת אותנו מהסביבה כי הדלת, החלון והתריס חייבים להיות תמיד סגורים!
שאוסרת עליי לדבר עם אנשים בחדר, לשמוע מוזיקה או סתם לכבות/להדליק את המזגן.
שאין לה טיפת נימוסים והליכות עד כדי כך שהיא אפילו פוגעת באנשים משרד בכירים מאד!"
ואני יכולה להמשיך לומר "יש גבול ויש גבול.."

אבל אולי עדיף לי בכלל לעצור.
לנשום לרגע.
להתנתק.
הרי אף אחד לא אוהב אותה..
לא רוצה לעבוד איתה..
היא משניאה את עצמה על אחרים..
היא לא שפויה..

אני דורשת מעצמי שוב להתעלות על עצמי.
שוב להכיל.
לספוג בשקט.
אין טעם לצעוק ולקחת ללב..
היא לא בקו הבריאות הנפשית.
חבל לי להיסחף..

אז...
תשברי את הגבול.

נ.ב
האמת שבכלל רציתי לכתוב על כל הדייטים שהיו לי.
סתם כדי שיהיו שמורים.
כי להיות מוצלחים הם לא היו..
אבל זה כנראה היה יותר בוער.
אולי בפעם הבאה...
sunshineIM ALהדסGod Is A Woman
sunshine
09/01/2018 17:25
כל הכבוד לך!
אני מרחמת על האישה הזאת.
אל תקחי ללב...פשוט תחייכי אליה...תהיי נחמדה אליה...תכבדי אותה.
כי זאת לא את...זאת היא.
אפילו אם היא אישה נוראית...כאילו באמת נוראית.
אל תתני לזה להשפיע עליך...אל תתני לה מקום בתוך מחשבות שלה...תתנהגי אליה כאילו היא בן אדם טוב...כי בכל אחד יש קצת טוב.
edya
09/01/2018 21:30
את מבינה שהיא אפילו לא מוכנה לומר את שמי..? היום היא צעקה על המיחשוב כדי שיעשו משהו מסויים ואז באמצע היא אמרה (כשאני יושבת ממש מולה..) "ותרשמי ככה וככה כי הסטודנטית פה לא יודעת קרוא וכתוב!!"
היא לא מדברת עם אף אחד.
אני משתלת לא לשים לב לזה כ"כ אבהל לפעמים זה נוראי...
תודה לך 3>
RannyBunny
09/01/2018 19:35
כל הכבוד על ההתעלות....
הזכרת לי סרט שהוא מתחרפן על הבוסית שלו ומשפיל אותה על כמה שהיא בן אדם קטן מול כולם, ואז נותן למישהו שהוא עובד איתו מקלדת בראש. חחחח

בנוסף (אם כבר מסך), הסדרה שבעיניי היא אחת המרתקות זו המתים המהלכים. בסדרה תמיד בוחנים את הגבולות האישיים של הדמויות מול צורך ההישרדות, סדרת מלאה בהחלטות והתלבטויות לגבי איך לפעול לגבי הגבולות האלו.

אני מאמין שהגבולות שלנו הם יצירה שלנו קודם כתגובה לעולם, וככל שאנחנו שמים לעצמנו יותר גבולות וחוקים בחיים ככה אנחנו פחות חופשיים
edya
09/01/2018 21:31
תודה רבה! 3>
הסדרה נשמעת לי טובה ממש.. כשיהיה לי זמן אני אתחיל אותה.. חחח
ואהבתי ממש את מה שכתבת בסוף.. זה ממש ככה.. לטוב ולרע.
נערת הגורל
09/01/2018 22:34
גבולות אישיים זה דבר חשוב, לטעמי לפחות. הבעיה היא שהם תמיד מתנגשים עם גבולות של אנשים אחרים. לדעתי מגיע לך ח"ח על ההתעלות. לספוג אנשים נוראיים זה דבר נורא בפני עצמו, אבל יש לך את היכולת לנשום לרגע ולא לשרוף כעסים. זה יפה.
edya
09/01/2018 23:13
תודה רבה! 3>
ספגתי את זה מהבוסית בשירות הלאומי שלי.. שנתיים שלמות.. אני סופגת גם עכשיו.. נראה שתמיד יהיו אנשים חרא.. בכל מקום שאליו נלך..
IM AL
09/01/2018 22:44
את עושה מעל ומעבר על מנת להבליג אל מול היחס שלה.
למרות שיש לה בעיה יש גבול גם למה שאת אמורה לספוג,
בל זאת זה מקום עבודה.
edya
09/01/2018 23:16
נכון.. אני מסכימה ממש.. אבל אין לדעת מה העתיד טומן בחובו ולכן לא בטוח שכדי לי לעשות באלגן על בעיה ידועה מזה שנים רבות ואין למשרד יכולת בכלל לטפל בה..
IM AL
09/01/2018 23:19
נכון אבל זה שהם מחזיקים אותה נראה כפוגע בכולם,,,,
edya
09/01/2018 23:26
נכון מאד! אבל זה עדיף מאשר שתתאבד וזה יהיה על אחריות המשרד .. משרד החינוך...
God Is A Woman
10/01/2018 00:59
וואו הרבה פורקן היה פה
edya
10/01/2018 11:16
המון..
Gemini
10/01/2018 16:38
גבולות.. אני מאמינה שאנו יוצרים אותם מסיבה אנושית, אומנית, הגיונית או כל סיבה אחרת.
כמו שאמרת, לפעמים זה טוב שיש גבולות ולפעמים זה פחות, מה שכיף לדעת זה שיש לנו את הכוח לעבור את הגבולות אם הם פוגעים בנו :)
בנוגע למי שעובדת איתך.. אתם חייבים לעשות איתה משהו זה כבר לא הגיוני !
נ.ב מחכה לסיפור הדייטים!!!
edya
11/01/2018 08:34
הלוואי והיה מה לעשות איתה!
משרדי ממשלה כ"כ מפחדים על עצמם בלי שום סיבה הגיונית ולא עושים מהלכים שבאמת צריך לעשות.. מקווה שיהיה טוב!
בנוגע לדייטים חחחחח
אני אכן צריכה למצוא זמן לעשות את זה.. בקרוב :) 3>
אחת שיודעת
11/01/2018 07:42
גבולות זה משהו שאנחנו מיצרים כול אחד לעצמו כמה שהוא רוצה באיזה תדירות שהוא רוצה ..הגבול יכול להיות מאוד ברור והוא יכול להתטשטש...
אני חושבת שברגע שמרגישים שהגבור עובר את ה'קוים האדומים' אנחנו מרגישים את זה בכול חלק בגוף שלנו .
זאתי שעובדת איתך לא שפויה!
גם אני עבדתי בעבודתי הקודמת אצל מישהי לא שפויה שעשת לי את המוות
כשהיא עברה את הגבול קמתי והלכתי ! פשוט ככה ! ואחרי עדיין הולכות אני החזקתי הכי הרבה זמן .

מחכה לסיפורי הדייטים:):):)
edya
11/01/2018 08:37
כן, ברגע שחוצים את ה'קווים האדומים' אז אנחנו כבר לא נשארים אדישים לכלום..
הלוואי והייתי יכולה פשוט לקום וללכת, אני סטודנטית ואני כן זקוקה לעבודה והעבודה הזאת מקנה לי המון יכולות ומיומנויות.. בתכלס אני נהנית. רק היא החרא..
אני צריכה באמת לכתוב על הדייטים.. חחחח זה יהיה בקרוב :) 3>
אחת שיודעת
11/01/2018 10:15
אם את חייבת תשארי ותתעלמי מקיומה כול דבר שהיא עושה שיכנס לך ויצא באותו מידה.
אל תתיחסי תנשמי עמוק ותחשבי רק על טובתך שם.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: