עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
היי,

למי שרוצה להגיב בפרטי..
Edeny121@walla.com
חברים
אופליהמקס לזרבאנגליקהAnnaEllyThe Queen Of Hell
מעיןמאוצרות ארכיון צהsarit coenבלה בלבלהAnastasiaאחת שיודעת
אדווהשריליןSuper BambiShaneדנהstronger
נערת הגורלmy heartJust a JoeנוריתDark Paradiseסול
אוֹלצ'yaelCarmelטיגר הבובהבדמי ימיהחושבת בקול רם
אזמרלדהא'.ב'free spiritDryadאיילת אהביםLittle One
Wonderful.zlatnodrakulaBen CohenGeminiGod Is A Woman
כותבתשמי הוא גיאנופקXhaunted princessחַשׂוּףJust one girl
Tsuki ContinueMissLonelyMs.deathרֵײזָאאני יעלsnow white
Space GirlHOLAדניאלהBorn To Dieflowerאף אחד לא מכיר
tearsLiliall by myselfSoy :)יערהאורית מנשה
אופירlea ltorngirlRosieאילנהBlacKEyes
נאיהRoseמיכלɛAngelɜVenusלימור
דוןנערה בנעוריהחגית הלIM ALחן (:
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון

דיסוננס שכזה

24/12/2017 09:36
edya
24.12.2017

מה עושים?
איך עושים?
האם בכלל צריך לעשות?

האם אני צריכה לנסו בכל מאודי לעצור מישהו שאומר לי שהוא רוצה להתאבד?

לא פעם שאלתי את השאלה הזאת.
אפילו גם עניתי לעצמי תשובה.
עניתי אותה אחרי שראיתי את הסרט "ללכת בדרכך".

בנאדם שהיה לו הכל ורק איבד את הגפיים.
רק?
לא, לא באמת רק..
אבל היי, הרי תמיד יש דרך להמשיך הלאה..
אבל משום מה הבנתי אותו.
גם אני הייתי מלווה אותו ומכבדת את רצונו.

אבל כשזה בחיים האמיתיים,
באמת באמת מישהו אומר לך שהוא רוצה להתאבד.
הוא באמת הולך לעשות את זה.
אני אמורה לכבד את רצונו
אבל משהו בבטן מדדג.
לא טוב.

רצון עז להוציא אותו מזה.
למה?
אני אני בנאדם פרקטי. 
מאד.
מאמינה שלכל דבר יש פתרון מעשי אם רק נרים את עצמנו.

מצחיק.
לפעמים הסנדלר הולך יחף,
אבל זו באמת האמונה שלי..

אני מניחה שאני אמורה לכבד את ההחלטה של אותו בנאדם.
סתם תחושה לא נעימה מקוננת בתוכי.
אבל זה לא קורה רק במצבים קיצוניים שכאלה.
זה קורה גם כשאני יודעת שחברה טובה נמצאת בתקופה לא טובה.
שפשוט בא לי לתת לה כאפת התעוררות ולאפס אותה.

אבל לא.
לפני שאני אחראית לחיים של אחרים, אני אחראית לחיים שלי.
מי שרוצה עזרה יודע תמיד שהוא יותר מוזמן.
אני הכי שמחה בעולם לעזור לאחרים.
לעשות את החיים שלהם לטובים יותר עד כמה שאני יכולה.
אני זמינה ברוב המוחלט של הזמן.

בינתיים מנסה להסיח לעצמי את הדעת.
יש לי 2 סמינריונים להגיש (ה' יעזור).
יש לי עבודה.
יש לי חברות מדהימות.
יש לי (ב - to do list) למצוא אהבה.
יש לי חיים משלי, גם.

ובינתיים, קמתי בשלוש וחצי.
אני עייפה והשעה רק 9:35.
שונאת את השעות המוקדמות בשעון.
משום מה אני נפגשת איתם הרבה יותר מידי לאחרונה.



IM ALTsuki Continueכותבת
נערת הגורל
24/12/2017 11:31
זה קצת התפספס בסרט, אבל כנראה שהנקודה הייתה רחבה יותר מאיבוד גפיים. היה מדובר באיבוד היכולות שמביא לאיבוד האישיות. באופן פרקטי, כן אפשר להביא אותו לחופשה או לרקוד באירוע, אבל אי אפשר להחזיר לו את העצמאות שהייתה לו. יש אנשים שזה מפריע להם, לפעמים מביא אותם לרמות שבהן אין דרך חזרה.
זה נדיב מצידך לעזור לאנשים אחרים, גם אם את לא אחראית עליהם.
שיהיה בהצלחה בעשיית ה-List ובשאר הדברים.
ובוקר טוב, כמובן.
edya
24/12/2017 12:26
צודקת, אבל אני אומרת שיש תמיד את האופציה להמשיך למרות האיבוד של משהו.. העניין הוא שאני רואה בכל אובדן מסויים, התחלה של משהו אחר, שונה..
תודה לך :)
בוקר טוב!
24/12/2017 21:19
וואו, אני מרגיש שכתבת את רוב המחשבות שלי.
תענוג לקרוא :)
edya
25/12/2017 07:39
תודה רבה :)
IM AL
24/12/2017 23:12
הדילמה הזו של החשיפה למידע ביחס לאדם שמעוניין לשים קץ לחייו קשה,
פתאום בין אם מרצון שלך ובין אם לא יש לך אחריות מוסרית ביחס למידע זה ולחייו של אותו אחד , אין לי תשובה למה עושים עם זה, כן לנסות להבין , להיות קשוב אבל זה עדיין משהו שלא בטוח שאני יכול שאת, שאני יכול להבין כיצד להתנהל.
edya
25/12/2017 07:40
אני מניחה שיש מצב שאנחנו פשוט נצטרך לומר את בגעתנו ובד בבד לכבד את ההחלטה...
Gemini
25/12/2017 11:22
בתור אחת שהיו לה את התקופות הקשות שלה ואני מודה שהיו לי גם את המחשבות האובדניות, אני מעולם לא הייתי עושה זאת.
וזה לא מהפחד למות, זה מהעובדה שהלב שלי ידע שהחיים טובים מדי שאפספס אותם בגלל תקופה קשה ולא משנה כמה היא רומסת.
שום דבר לא שווה לקחת לנו את החשק להתקיים ולחיות ויש דרך, תמיד יש דרך.
קראתי את הספר ללכת בדרכך, רבות הפעמים בהן הרגשתי הזדהות רבה עם הדמות וכמה שגם אני הייתי מתקשה מאוד למצוא את הסיבה לקיום אחרי איבוד הגפיים
אבל כל הזמן שקראתי העלתי לעצמי דרכים איך הייתי ממלאה את הנפש שלי, אבל כל אדם הוא אדון לעצמו ולרצונותיו.
קשה מאוד להגיב על זה, אבל אני מאוד מזדהה עם מה שרשמת.
edya
25/12/2017 18:04
תודה ששיתפת ! את מדהימה.
Gemini
26/12/2017 09:17
מי שמדברת!
edya
26/12/2017 10:54
3>
Tsuki Continue
25/12/2017 15:04
הייתי בנקודה הזאת של להחליט לעשות משהו כמה פעמים בחיי עם אנשים שניסו להתאבד (ממש ידעתי איך למצוא אותם) ורק באחת הרמתי ידיים כי הבנאדם האובדני עשה את זה לא מתוך אובדנות, אלא משיקול רציונאלי (ובין היתר דיבר איתי לקראת הניסיון).
תמיד יש איזשהו רגע של ניסיון לשימור החיים, לא משנה אם זה שלך או שלו, אבל בסופו של דבר אם הם מאמינים בזה בכל ליבם, ומתוך שיקול רציונאלי, לדעתי כמו כל החלטה יש להם זכות לבחור בזה.
בגדול אני מקווה שהכל יהיה בסדר איתו (ואיתך, אנשים אובדניים לפעמים משאירים צלקות עם שיחות כאלו).

בהצלחה עם כל המטלות (והיעדים שלך!) :)
edya
25/12/2017 18:05
תודה רבה!! מעריכה את התגובה שלך :)
Just a Joe
26/12/2017 17:14
מכיר היטב את המפגש עם השעות המוקדמות של הבוקר (או המאוחרות של הלילה :))
מקווה שזה לא ימשיך לך יותר מדי... ובהצלחה עם רשימת המטלות :)

אני מקווה שכתבת את זה על בסיס הספר או הסרט, ולא מנסיון חיים אמיתי.
בכל מקרה, דעתי האישית היא, שהתאבדות היא לא פתרון. היא בריחה. בריחה מהתמודדות, מאחריות, מכל דבר בעצם. אני חושב שיש תמיד סיכוי.
אני אולי מאוד אופטימי, אבל האופטימיות הזו באה מנסיונות רבים שהיו לי בחיים, שפלי מדרגה שהגעתי אליהם.
כבר הייתי בגהנום וחזרתי. תמיד יש סיכוי...

יש סיפור שכזה, מן שאלת אישיות: נתקלת בשבט אוכלי אדם, הם לכדו אותך, וכבר הניחו אותך בסיר מעל המדורה, הוסיפו ירקות ותבלינים והכל. רק נשאר להדליק את האש.
ועכשיו ראש השבט בא ונותן לך אקדח שיש בו כדור אחד.
מה תעשה?

במקרה שלי, אני אירה באיש עם הלפיד..
edya
26/12/2017 23:39
וואוו, איזו סיפור מדהים. אהבתי אותו ואת התשובה שלו ממש!!
אני דיי נוטה להיות דומה לאופטימיות שלך. לצערי זה קרה לי גם בחיים האישיים ולא רק על בסיס הספר והסרט..
אני גם מאמינה שתמיד יש פתרונות וצריך רק להתאמץ ולרצות.. אני לא יודעת אם הצלחתי לשכנע בדעותיי את אותו בנאדם...
נותר לי רק לקוות....

תודה! החכמתי.. :)
Just a Joe
27/12/2017 00:13
מצטער לשמוע שיצא לך להתקל בזה בחיים האמיתיים.
מנסיוני, בדרך כלל מספיק לנטוע במי שרוצה להתאבד, ספק סביר בצדקת דרכו.
אני חושב שיש סיכוי סביר שעשית את זה. ובכל מקרה, עשית כל מה שביכולתך.
זו החלטה מאוד אנוכית, מאוד אישית.

ובבקשה, תמיד שמח לשתף ידע..
@-->-
edya
27/12/2017 05:00
תודה רבה! :)
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: