עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
היי,

למי שרוצה להגיב בפרטי..
Edeny121@walla.com
חברים
deardrawerבלה בלבלהClementineAnastasiaאחת שיודעתאדווה
שריליןSuper BambiShaneדנהstrongerנערת הגורל
my heartJust a JoeנוריתmariselaDark Paradiseסול
Elliesecond4אוֹלצ'yaelCarmelEndorphinsבדמי ימיה
thet girl is  mesapsapא'.ב'free spiritDryadאיילת אהבים
Someone who writesLittle OneWonderful.zlatnolove myselfdrakula
BensneekyVGeminiGod Is A Womanכותבתשמי הוא גיא
נופקXhaunted princessחַשׂוּףwolf heartJust one girlTsuki Continue
MissLonelyMs.deathרֵײזָאאני יעלsnow whiteSpace girl
HOLAדניאלהאביביתRocketBorn To Dieflower
אף אחד לא מכירtearsLiliall by myselfSoy :)יערה
אורית מנשהאופירlea ltorngirlRosieאילנה
BlacKEyesנאיהRoseמיכלɛAngelɜsunshine
לימורדוןנערה בנעוריהחגית הלIM ALחן (:
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון

היפוכים והערכה

10/09/2017 20:08
edya
10.9.2017

עד שכבר התחלתי להתרגל.
התחלתי להתרגל למצב בו אנחנו כאילו לא כלום.
התחלתי להתרגל למצב בו אני ממשיכה את שטף חיי.

בדיוק אז החלטת להעלות תמונה שלך לאינסטגרם.
נשמע מצחיק?
אולי.
אבל לא כשאני באופן דיי מוזר גם מתגעגעת וגם כועסת.

שני רגשות שמהווים היפוכים גמורים.
איך הם ביחד? 
זאת שאלה..

אבל מה עכשיו?
כל פעם שאני אראה סימן חיים ממך יעלו כל האמוציות?

הרי אני לא יכולה להמשיך ולכעוס עלייך.
משלוש סיבות.
הראשונה היא שאני פשוט מבינה מאיפה זה הגיע.
השניה היא כי אנחנו לפני ראש השנה.
והשלישית היא שאני חייבת את זה לעצמי.

אני צריכה להחליק. 
אני צריכה לדעת "לחבק את התחושה".
לחיות איתה.
להשלים איתה.
להבין שהיא חלק ממני.

להבין שיש המשך לחיים.
להעריך ולהוקיר את האנשים המהממים שבחיי.
להעריך ולהוקיר את הרגעים הטובים 
את רגעי הקסם.

IM ALRocket
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: