ללא טיפת כח אחת

טאי צ'י אחלה כלי, צריך לחזור להשתמש בו יותר בע"ה.
תשמרי על עצמך מהרעשים מסביב, שיהיה בהצלחה.

אתה ממש צודק.. אני משתדלת מאד..
תודה :)

היי אדיה, - לפחות זה השם שלך בבלוג כך שאיני יודע מה שמך האמיתי.
באיזה לשכת שר את עובדת?
אני חייב להגיב לפוסט הזה משום שהוא גם מקומם וגם עצוב. מה שאת עוברת מאד קשה, מעצבן ומלחיץ, אין ספק.
אבל קצת קוממו אותי המילים שהשתמשת בהן- "בחורה לא בסדר, בלשון המעטה."
אנחנו לא יכולים לדעת אם היא "לא בסדר". היא דווקא בסדר גמור, אבל לפי התיאור שלך היא על הרצף האוטיסטי. אוטיסטים מאד אוהבים שעונים להם מייד, אין להם את הקופצנים שלנו. הם הרבה יותר חכמים מאיתנו, אבל יש להם קשיי תקשורת.
אני לא פסיכולוג או משהו כן? רק מכיר יותר מידי טוב אוטיסטים, כי חנכתי חניכה כזו בקרמבו, וגם החברה הכי טובה שלי היא אוטיסטית.

אני אשמח להמשיך את הדיון המרתק הזה במייל
afik.sofir@gmail.com

סליחה שקוממתי אותך, אתה צודק. אני מאד רגישה לאנשים. אבל זה לא מהסוג הזה. אני מאד אחראית למה שאני כותבת ואני עומדת מאחורי המילים שלי..
לצערי אין לאחרים יכולת להבין את הבחורה כי היא נראית נורמטיבית לגמרי.. עד שמתחילים לעבוד איתה.. עד שהיא מתחילה לתקוף.. זה לא נעים ולא, היא לא בסדר.. באמת.. אף אחד במשרד לא אוהב אותה אולם מוכרחים לעבוד איתה.. לצערי היא לא חכמה.. היא גם לא עובדת בצורה חכמה, אי אפשר לדבר איתה, אי אפשר לומר לה כלום, אי אפשר להעיר לה בנועם.. אי אפשר כלום.
לא מעט תלונות התקבלו עליה והיא עלתה לא פעם לועדת משמעת..
יפה בעיניי שאתה דואג ומזהיר מפני שיימינג
ואני עובדת בלשכת שר החינוך :)

בקשר לרדיו ירושליים, את צודקת. הייתי איתם בתקשורת כשאני הייתי בעצמי שדרן רדיו. ההתנהלות שם פשוט הזויה גם מבחינה אירגונית.

רדיו. פח. נוראי. מזוויע.
רק שאלוהים יעזור לנו.

זה מגעיל אבל לפעמים חייבים להיות במקומות שאליהם מגיעים תקיפים אולי אף מגעילים על מנת לרכוש מעמד.
אנשים כמו המופרעת שאת מתארת במשרד ממשיכים בטרור שלהם כל עוד נותנים להם להשתולל כך, דוחה אבל צריך לצעוק או להעמיד במקום ורק כך הם נמנעים מלהפעיל את הטרור כנגדך.
וכן גם אם את חדשה.

לצערי היא מספיק מטורפת כדי שאם אני אעשה כזה דבר יעדיפו אותי מהמשרד..
אני לומדת שיש דברים שאני צריכה לאכול בהם צפרדעים..
אני אביא פוך.. חחחח

יש מצב שדיברתי איתך כמה פעמים.
אני בתקשורת עם הלשכה באופן יומיומי בשביל איזה פרויקט שאני עושה.
אשלח לך במייל- ברגע שיהיה לי אותו, את פרטי הפרויקט.
זה משהו שנקרא ק.מ.ח- קבוצה משנה חשיבה.
אבל, לא ארחיב כאן.
זה ארוך מידי לתגובה קצרצרה בבלוגר.

חחח אני התחלתי פה רק לפני חודש או חודשיים בערך...

אז ככה: ממרום גילי ושנותיי (פחחחח. ממש...), העצה הכי טובה שאני יכולה לתת לך, ושהיא גם הכי קשה ליישום,היא : ת נ ש מ י !(טאי צ'י מעולה לזה).
בואי ננסה תרגיל מרתק,טוב? עצמי עיניים, ועכשיו נסי לדמיין את הסיטואציה הכי מעצבנת מולה. את רואה את זה? אם כן אז מעולה. עכשיו מגיע החלק היותר מאתגר: נסי להוציא את עצמך מהסיטואציה, ותסתכלי על הסיטואציה מהצד. מה היית ממליצה לעצמך לעשות? ואם זה קשה מדי, דמייני שחברה טובה מספרת לך את הסיפור הזה. מה היית ממליצה לה?
לי, באופן אישי, הומור מאוד עוזר להתמודד עם מצבים מרגיזים. ועוד משהו (אחרון.בחיי.), הכי טוב זה להיות חכמה , ולא צודקת. צמצמי למינימום את החיכוך איתה. תביאי סווצ'ר לעבודה. אוזניות למחשב שלך...ובא לציון גואל!

את ממש ממש צודקת.. לשמוע תמיד דעה אובייקטיבית נותן פרופורציות ולחשוב על דרך התמודדות טובה..
תודה רבה :)
גם לי הומור עוזר מאד להתמודד עם מצבים כאלה, הבעיה שבעקבות העומס הנפשי שהיה לי לאחרונה, ההומור קצת הלך לאיבוד... צריכה ללכת למצוא אותו ;)

,סומכת עלייך שתצליחי להיות מעל זה חבל לבזבז אנרגיות של בחורה כל כך אינטיליגנטית כמוך על שטויות. כשאני "נופלת" למקומות האלו אני מזכירה לעצמי : פוקוס. פוקוס. מה באמת חשוב לי? ומשתדלת להתקדם בחיים. החיים האלו , הם מוצר כל כך שברירי, שחבל לא להנות פה על הכוכב.

את ככ צודקת! אני באמת צריכה יותר להתפקס בחיים... להתמקד במה שנכון.. מעריכה אותך !
תודה רבה רבה!!

אני מציע לך לכתוב בקוביית אודות מייל, כדי שמי שירצה יוכל להיות בקשר איתך.
והיום דווקא דיברתי עם הלשכה.
מישהי ושמה רחלי.

אני אוסיף את המייל..
:)