אז אני שוכבת במיטה.
חצי ראש פשוט משותק ממיגרנה.
ככ הרבה ריצות.
ככ הרבה הליכות.
ככ הרבה סידורים והתחייבויות.
בשביל להיראות יפה.
בשביל האחים המקסימים.
בשביל ההורים המושלמים.
בשבילי.
בשביל המשפחה.
נכון, כיף יום מלא..
אבל הרבה זמן לא היה לי איזון..
זה או שאני חסרת מעש בצורה מפחידה (ואז נכנסת למחשבות ולעצב)
או שאני עסוקה עד מעל הראש (עד שאני מגיעה למצב שהמיגרנה באה לבקר)
בא לי שקט ושלווה.
בא לי איזון ונחת.
בא לי שהסופה תחלוף והים ישכח מזעמו.
בא לי, כאן במיטה, מישהו אוהב
שילטף את כל כולי ברוך, יחבק, ילחש ויאמר לי מילים חמות ונעימות...
אז אני פשוט אחזור למציאות, לעייפות, לתשישות ולמיגרנה
ואלך לישון.
לילה טוב חברים. :)
;){kind=link}