אני לא מאמינה שאני מחמש בבוקר ערה..
יושבת לכתוב עכשיו במקום ללכת לישון (כי מחר אני גם קמה בחמש..)
אבל לפני השינה, אני חייבת..
כ"כ הרבה דברים יש לי לדאוג להם
שאני אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל..
שאני אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל..
נתחיל מזה שאני בתקופת הקיץ ממשיכה ללמוד כרגיל באוניברסיטה
אבל אין לי מעונות (מוסרים את המעונות לשיפוצים ואני נשארת ללא מדור..)
אבל אין לי מעונות (מוסרים את המעונות לשיפוצים ואני נשארת ללא מדור..)
בנוסף, העלו את המחירים של מעונות של שנה הבאה (בגלל השיפוצים ברמה הגבוהה), ואני ממש לא יכולה להרשות את זה לעצמי..
אז אני צריכה למצוא מגורים גם לתקופת הקיץ וגם לשנה הבאה..
אז אני צריכה למצוא מגורים גם לתקופת הקיץ וגם לשנה הבאה..
(אציין כי אני ממש לא מסתמכת על ההורים ומכלכלת פה את עצמי עם משכורת של 2500 שח +-)
חוץ מזה, יש לי את העניין של האנגלית.
יש לי 2 קורסים שאני צריכה לעשות ע"מ לקבל פטור מאנגלית.
מה הבעיה?
שאין לי זמן לעשות אותם..
שאין לי זמן לעשות אותם..
מה הפתרון? לא יודעת.. צריך למצוא אחד..
בלי כל קשר, אני חייבת לשפר את רמת האנגלית שלי.. חייבת!
זאת עבודה יומיומית (שגם לה אין לי זמן...).
ואם עד עכשיו חשבתם שכל זה צ'יפס
אז תוסיפו לזה את העובדה שאני בתקופת מבחנים,
עובדת בלשכת שר
ואת העובדה שאני קמה כמעט כל יום בחמש והולכת לישון בשעות כאלה
כך שאין לי שניה לעצמי..
באמצע היום קופצים עוד כ"כ הרבה דברים שיש לדאוג להם.
כאוס שלם
בתוך זה אני מרגישה עומס נפשי,
כאילו מישהו נישל ממני את הכח לעשות מליון דברים במקביל
אני לא יודעת מה צופן לי העתיד, אבל אני יודעת שאני צריכה לייצר אותו..
אז עכשיו הגיע זמן החיפושים, הלימודים והראבק..
מה עם הזמן שלי עם עצמי....?
כנראה שאני אצטרך למצוא אותו (וזה לא יהיה קל.....)




























































