אז לאחר סופשבוע רווי מתחים, פחד, חששות וחרדות
ביום ראשון עשיתי את זה.
זהו
הודעתי שאני מתפטרת.
הודעתי שאני עוזבת את המשרד והולכת לתפקיד אחר.
התגובות היו מעניינות.. את הכל צפיתי חוץ מתמיכה.
היה פירגון מפתיע (שכמובן לווה בחפירות ארכיאולוגיות על כל המצב..)
ואז, נחתי?
לא.
ממש לא.
ואז רצתי חזרה הביתה.
עכשיו בואו רק נעשה הקדמה.
אני גרה בטבריה וחיה פה במרכז (חוזרת הביתה רק לשבת)
יום ראשון קמתי בארבע נסעתי לרכבת של בית שאן ומשם לת"א ומשם לעבודה (עוד חצי שעה נסיעה)
אחרי העבודה נסעתי חזרה לת"א ומשם לטבריה, חזרה.
למה?
חברה התחתנה.
אני משוגעת?
כן, ידוע כבר..
אז רצתי לחתונה (והתארגנתי באוטו של בנדוד שלי, כן כן הלכנו ביחד. )
והיה נחמד ומשעשע וחזרנו בחצות.
תוסיפו לכל זה את העובדה שאולי ישנתי שלוש שעות במוצאי שבת.
וזהו. קרסתי.
נפילת המתח הרגה אותי. אני מסתובבת כמו זומבי. חיה ליד החיים.
תציעו לי לישון?
טוב, תודה, אבל זה יהיה כנראה רק אחרי הלימודים..(מסיימת ללמוד היום בתשע וחצי..)
נו נו.. כיף לי.
