עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
היי,

למי שרוצה להגיב בפרטי..
Edeny121@walla.com
חברים
שילהאופליהמקס לזרבאנגליקהAnnaElly
The Queen Of Hellמעיןמאוצרות ארכיון צהsarit coenבלה בלבלהAnastasia
אחת שיודעתאדווהשריליןSuper BambiShaneדנה
strongerנערת הגורלmy heartJust a JoeנוריתDark Paradise
סולאוֹלצ'yaelCarmelטיגר הבובהבדמי ימיה
חושבת בקול רםאזמרלדהא'.ב'free spiritDryadאיילת רחמים
קְטַנָּהWonderful.zlatnodrakulaBen CohenGemini
God Is A Womanכותבתשמי הוא גיאנופקXhaunted princessחַשׂוּף
Just one girlTsuki ContinueMissLonelyMs.deathרֵײזָאאני יעל
snow whiteSpace GirlHOLAדניאלהBorn To Dieflower
אף אחד לא מכירtearsLiliall by myselfSoy :)יערה
אורית מנשהאופירlea ltorngirlRosieאילנה
BlacKEyesנאיהRoseמיכלɛAngelɜVenus
לימורדוןנערה בנעוריהחגית הלIM ALחן (:
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון

להוציא

08/05/2017 18:23
edya
8.5.2017

חייבת להוציא והלוואי שזה יפסיק.
אז אם הבנתם מפוסטים קודמים או לא, אני עובדת במשרד הביטחון בתקן סטודנט.
בתור בת שירות שם העבודה הייתה מאד מאתגרת אינטלקטואלית ועכשיו העבודה מאד מאתגרת מבחינת רמת הריכוז שאני נדרשת אליה.
כמובן שבשני השלבים הללו התמודדתי ואני עדיין מתמודדת עם קשיים מסוגים שונים..
וכמו שהבנתם, ואולי לא, אני עובדת כיום במשרד עם חמש נשים שמינימום הגיל שם הוא 58 ואני בת 21.
פער גילאים מאד קשה ומתסכל.
עוד תוסיפו לעובדה הזאת את העובדה שאנחנו משרד מבודד, מה שאומר שאין לי חברות ואין לי חוג אנשים בגילאים היותר מנוכים שאוכל למצוא בו נחמה.
עכשיו הוצעה לי משרה במשרד החינוך, בלשכת שר החינוך.
לאן ללכת?
הלב אומר - ללכת על המשרה הזאת
המוח אומר - רגע, שניה, תחשבי על כל ההשלכות שיהיו אם תעזבי.
מה יהיו ההשלכות?
בואו נראה..
חסרונות: הפרת חוזה מול משרד הביטחון (שאין לי מושג מה זה אומר.. לא כתוב בחוזה מה קורה אם אני רוצה לעזוב..)
ירידה במשכורת (של 1000 שח בערך..)
עזיבה של שיגרה אחת לטובת כאוס (עד שיהפוך לשיגרה..) אחר
יתרונות: דריסת רגל בפוליטיקה (דבר שאני רוצה מאד!)
עבודה עם הכנסת (והאנשים שאני אוהבת וזו עבודה שמאד מעניינת אותי)
עזיבת המשרד (או בית אבות) שבו אני נמצאת כרגע..
זה יסדר לי יותר זמן לעצמי (ואולי אפילו זמן לעוד עבודה מהצד..)

אם כבר הבנתם, ברור לכם שאני רוצה לעזוב, אז ממה ני מפחדת? מה אוכל אותי?
שני דברים.
הראשון הוא התשאול. אווו, התשאול שיהיה, יהיה לי קשה מנשוא.
למה?
כבר ראיתם בפוסט הקודם שסיננתי את הבוס הגדול מאחר וברור שאף אחד לא יקשיב, אמרתי שהכל ורוד ונחמד. מה קרה פתאום? מה התהפכת? יש לך חום? רוצה פסיכולוג? ואצל זקנים, כמו רק אצל זקנים ממורמרים, כל השאלות שנשאלות חוזרות על עצמם מאתיים פעם!! (זה יכול להוציא אותי מדעתי.. אני, במיוחד אני, אין לי סבלנות לענות על כל שאלה עשרים אלף פעם!) וחוץ מזה? מה אני אגיד? איך השיחה תתנהל? מה יהיה? ואם יגידו לי שיחזירו לי ל6 שעות במקום 120? מה יקרה? אסכים להשאר בכל זאת....?
השני הוא הקיבעון.
אם יש בנאדם שנלחם בקיבעון, זאת אני.
שונאת קיבעון. זה דבר שלא מקדם אותי ולא יקדם אותי לשום מקום. לא אותי ולא אף אחד אחר.
אז איך קרה מצב שאני מפחדת לצאת מאזור הנוחות שלי ולא להתנסות במשהו אחר? איך קרה מצב שלמרות שחרא לי בצורה משמעותית אני מקובעת, מפחדת לעזוב...?

התסריטים אוכלים לי את הראש וקשה לי לצאת מזה. הצילו....?

תודה שהקדשתם לי מזמנכם... מעריכה! סליחה שיצא כ"כ ארוך הפעם...
IM AL
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: