עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
היי,

למי שרוצה להגיב בפרטי..
Edeny121@walla.com
חברים
מקס לזרבאנגליקהAnnaEllyThe Queen Of Hellמעין
מאוצרות ארכיון צהsarit coenבלה בלבלהAnastasiaאחת שיודעתאדווה
שריליןSuper BambiShaneדנהstrongerנערת הגורל
my heartJust a JoeנוריתDark Paradiseסולאוֹלצ'
yaelCarmelטיגר הבובהבדמי ימיהthet girl is  meאזמרלדה
א'.ב'free spiritDryadאיילת אהביםLittle OneWonderful.
zlatnodrakulaBen CohenGeminiGod Is A Womanכותבת
שמי הוא גיאנופקXhaunted princessחַשׂוּףwolf heartJust one girl
Tsuki ContinueMissLonelyMs.deathרֵײזָאאני יעלsnow white
Space girlHOLAדניאלהBorn To Dieflowerאף אחד לא מכיר
tearsLiliall by myselfSoy :)יערהאורית מנשה
אופירlea ltorngirlRosieאילנהBlacKEyes
נאיהRoseמיכלɛAngelɜsunshineלימור
דוןנערה בנעוריהחגית הלIM ALחן (:
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
לב מלא
20/03/2019 09:33
edya
20.3.2019

אם במקרה,
בטעות,
ראיתם אתמול בערב
בחורה ברחוב
שהולכת עם חיוך מרוח על הפנים,
זאת אני.

כמו ילדה הזויה.
הולכת ברחוב וחיוך מאוזן לאוזן תקוע על הפנים שלי.

למה?

כי עשיתי טוב.
באמת באמת טוב.

ריגשתי אנשים שקרובים אליי.
הייתי בעננים.

התגובות האלה של ההתרגשות..
מילאו לי כל פינה אפשרית בלב.

אז... 
פורים שמח :)

8 תגובות
אני בחששות
18/03/2019 11:49
edya
18.3.2019

אני בחששות.
ממש בחששות.

כידוע (או שלא) אני עובדת בתקן סטודנט,
בלשכת שר החינוך.
תקן שעליי למלא בו 120 שעות חודשיות.
מה שמשאיר לי דיי הרבה זמן פנוי.

אז הצעתי את עצמי לעבודה חדשה.
חשבתי שיהיה נחמד לגוון קצת.
ללמוד תחום שונה בחיים.
להרחיב אופקים.

הלכתי לראיון.
היה מעולה.

עכשיו הודיעה לי ה"בוסית החדשה" שהתקבלתי.

עכשיו מתחילות החששות להופיע.

האם אצליח באמת לשלב בין 2 העבודות?
(אני לא רוצה לפגוע בעבודה הנוכחית ולא לפגוע בעבודה החדשה)
האם אעשה עבודת מכירות טובה?
(בעבודת המכירות הקודמת עשיתי עבודה טובה.)
זה הכיוון שאליו ייעדתי את עצמי בחיים?
(כיוונתי את עצמי תמיד למגזר הציבורי.. כנסת, ממשלה, משרדי ממשלה וכו.. עכשיו זה בתחום האופנה והטיפוח).

ועכשיו להודיע לבוסית הנוכחית... שאלוהים יעזור לי.....

מצד אחד, זה לא הכיוון.
לא לשם אני צריכה ללכת.
ממש לא.

מצד שני,
זה תפקיד לוגיסטי ולוגיסטיקה זה דבר טוב. תמיד.
זו עבודה שתישאר לי אחרי שאסיים את התקן סטודנט שלי פה.
זו עבודה שאולי אוכל לשלב איתה לימודי תואר שני ולהרוויח סכום יפה.

אלוהי שיעזור לי.
אני שמחה על שהתקבלתי.
אני חוששת על שהתקבלתי.

אני בחששות.
8 תגובות
שלום סופ"ש מנוחה
14/03/2019 23:50
edya
14.3.2019

הנה הגיע סופ"ש.

הסערה שלפני השקט.
הגאות לפני השפל.
הרתיחה שלפני הרגיעה.

מדהים בעיניי איך לחץ של יום שלם,
בשניות,
נרגע...
נעלם...

ואז באה המנוחה.
השקט ל25 שעות הקרובות.
לא טלפון,
לא טלוויזיה.

נטו משפחה.
נטו שינה.
נטו קריאה.
נטו חברים.

ואם בחברים עסקינן,
כבר הרבה זמן שהפרלמנט שלי לא נפגש.
שבתות גשומות (תודה לאל).

ואותו לא ראיתי אולי חצי שנה.

רגע. די. למה אני מתעסקת בו?
למה זה עדיין אוכל לי את הראש?
הרי עוד לא קם הבנאדם הקרוב אליי,
המכיר אותי,
שראה אותי כפוטנציאלית.

גם הוא בטח לא. 
אני סתם סביב זה.

זה תיכף יעלם.
מבטיחה.

ועד אז.....
שבת מנוחה.
4 תגובות
הנה, אמרתי את זה.
11/03/2019 11:32
edya
11.3.2019

מעולם לא חשבתי שאגיע לזה.
כאילו..
קיוויתי.
אבל תמיד הייתה פינה שהאמינה שלי זה לא יקרה.

והגעתי לזה.
אבל היה לי קשה להודות בזה.
תמיד היו תירוצים.
"כן, הוא מעלה לי חיוך".
"כן הוא גורם לי להרגיש טוב".
"כן, הוא הופך יום מחורבן ליום קסום".

אני מודה בזה.
ביני לבין עצמי בלבד.
הס.
בלי שמישהו ישמע.
שולחת רק רמזים לסביבה ולא מעבר...

ועכשיו?
עכשיו אני צריכה לשחרר את זה..

אני רוצה אותו.

מה אני עושה בקשר לזה?
כלום.

אל תשפטו אותי. 
עדיין קשה לי להודות בזה בחוץ
בטח ובטח לבוא ולומר לו כזה דבר.

אבל היי,
אני שולחת רמזים דיי עבים
(שלא מתפרשים לשני צדדים ככה שגם הגברים יוכלו להבין)
זה מה שאני יכולה לעשות עכשיו.

זה ולהתפוצץ מהרצון להיות איתו

2 תגובות
לומדת לגונן פחות
07/03/2019 10:04
edya
7.3.2019

שוב אותה הסיטואציה.
הפעם התנהגתי נכון?

יש מצב.
יש מצב שכן..
אבל אני לא שקטה.

יש בי את הרצון העז,
פשוט לתפוס אותה ולהוציא אותה מכל התסבוכות.
פשוט לנהל את הקרב שלה.

ככה זה עם אנשים שקרובים אליי.
אני כנראה לא יכולה לסבול שקשה להם.
אני כנראה לא יכולה לסבול את העובדה שיש להם התמודדויות.
כי מבחינתי אני מרגישה צורך לא מוסבר לגונן.

היא חברה טובה ממש.
יש לה מורכבויות.
היא הייתה עצבנית ברמה שאפילו לא שיתפתי אותה בחיי האישיים.
פעם היינו יוצאות אחרי האימון לסיבוב,
היום כבר לא.

אני דנה אותה לכף זכות.
זה בסדר מבחינתי.
אני נותנת ספייס.

אני לומדת לא לקחת אחריות על צרות שלא שלי.
אני לומדת להיות אוזן קשבת בלבד.
אני לומדת לחיות את חיי ולתת את עצמי רק אם מבקשים.

4 תגובות
עכשיו למטה
28/02/2019 09:09
edya
28.2.2019

עולה.
יורד.
משתנה.
יציב.

כמו כל דבר,
גם החיים הם כאלה.
פעם אנחנו למעלה,
פעם למטה.

השבוע אני בלמטה.

מסתובבת עם תחושה, 
שלאנשים לא אכפת ממני.
אני משתפת אבל מתעלמים.
אז אני כבר לא משתפת.

אני עייפה.
אבל החורף עושה לי טוב.
אני משועממת (אין עבודה בכלל....)
אז הספר לוקח אותי למקום רחוק.

אני מסיחה את דעתי.

6 תגובות
ספיראלת החיים
21/02/2019 12:38
edya
21.2.2019

אז מה הם החיים?
גלגל?
ספיראלה?

אני רוצה להאמין שהם גם וגם.
סוג של כלאיים מוזר כזה.
גלגל ספיראלי.

החיים הם גלגל.
נולדים.
מתים.

אבל הם גם ספיראלה.
הספיראלה מתקדמת לכיוון למעלה.
תמיד נחזור לאותה הנקודה, 
רק מרמה יותר גבוהה.

זה המבחן.
האם באותה הנקודה אנחנו עכשיו פועלים נכון?
האם הפקנו לקחים מהפעם הקודמת?
האם נדע עכשיו לכפר על מעשינו מהפעם הקודמת?

האם נדע להיות טובים יותר?

********************************************

"למדני אלוהי 
ברך והתפלל 
על סוד עלה קמל 
על נוגה פרי בשל 
על החירות הזאת 
לנשום לחוש לראות 
לדעת לייחל להיכשל 

למד את שפתותי 
ברכה ושיר הלל 
בהתחדש זמנך 
עם בוקר ועם ליל 
בהתחדש זמנך 
עם בוקר ועם ליל 

לבל יהי יומי 
עליי כתמול שלשום 
לבל יהי עליי 
יומי הרגל 
יומי הרגל"
4 תגובות
רעידת אדמה
19/02/2019 08:57
edya
19.2.2019

זוכרים אותה?
את אותה אחת שנפגעתי ממנה..?

טוב, 
נודע לי שהיא התחתנה
אז.. אממ.. מזל טוב.
הרבה בריאות והצלחה.

ועכשיו, חברה משותפת שלנו התארסה.
כמה יפה ונפלא.

ההבנה שנהיה באותו מקום
באותו הזמן
אחרי שנה וחצי
ההבנה הזאת מחלחלת לאט לאט
יוצרת רעידת אדמה

הסקרנות הזאת
מה יקרה?
איך יהיה?
היא תפנה אליי?
או שתתעלם?

זה מעסיק אותי.
מסקרן אותי.

מעבר לזה החיים בסדר.
מעניינים.
כיף לי.
התחלתי היט (ספורט אירובי קשה).
יכולה לומר שאני דיי מכורה לספורט.

שיברון הגוף מרוקן את המחשבות.
sport time?
6 תגובות
מנסה לכבות את הרתיחה
07/02/2019 14:31
edya
7.2.2019

זה מרתיח.
מרתיח שאנשים לא יודעים לתת שירות בצורה יעילה ואיכותית.
מרתיח שנותני שירות לא מבינים את גודל האחריות שלהם.

אז הנה,
בגלל נותנת שירותים כ"כ מטומטמת,
התואר השני שלי נמצא בסכנה.

למה אני לחוצה ?
אני לחוצה כי אני יודעת שאני אצטרך להשלים מבחן GMAT,
אחד המבחנים הקשים ביותר.

הבעיה היא שהכל תלוי בגיליון ציונים הרשמי שלי של התואר הראשון 
וזה.....
מטייל.

כל שיחת טלפון הוא במקום אחר.
בדואר.
אצלם במשרד.
שוב פעם הוא בדואר.
שוב אצלם במשרד.

כל העסק הזה מצריך ממני לבזבז עוד כסף על נסיעות.
לנסוע עד אליהם,
לקחת את זה בידיים שלי.

רק ככה כנראה זה בטוח יגיע אליי.

אני כועסת.
עצבנית.

אני מנסה להרגיע את עצמי ולהתמקד במבחן של יום שני.

ששששששש.....

תנוחי.
לא להתעצבן.
לא לכעוס.
8 תגובות
אני לאט לאט מבינה
31/01/2019 10:32
edya
31.1.2019

אל תתערבי, אל תתערבי, אל תתערבי, אל תתערבי....
זה מה שעובר לי בראש.

אני כל הזמן מתערבת בדברים שלא שייכים לי
רק בגלל הצורך לשנות ולהפוך את העניין ליותר טוב ומיטיב.

כבר שנה וחצי שאני מתמודדת עם ההבנה הזאת.
ההבנה שלא. אני לא צריכה להתערב.
אני לא מתערבת אם לא מבקשים.

אתמול זה קרה שוב.

חברה טובה מאד מספרת לי כמה היא עייפה וצריכה מנוחה.
הלב שלי יוצא אליה כל פעם מחדש.
ואז פשוט הוצאתי את זה.
הוצאתי את המשפטים הקשים לשמיעה רק כדי להיטיב.

הרגשתי חסם.
הבנתי שעשיתי טעות.
לא הייתי צריכה....
אז שלחתי הודעה שהכל מאהבה.
מההודעה שהיא החזירה הבנתי שהיא לא מוכנה נפשית למשפטים שהוצאתי והם היו לא במקום.
כמובן שתיקנתי את הטעות.

אבל אם אני שניה מסתכלת על חצי הכוס המלאה - 
התחלתי להבין.
התחלתי להבין את מקומי.

אני שמחה על זה.
ומקווה שהחברה סלחה לי.

ובכללי, מרגיש לי שיש וייב רע באוויר..
גם מהשיחות עם אמא, עם החברה אתמול ועוד ועוד..
רואה שאנשים לא מיטבם..
מעניין מה קורה...

אני נהיית חסרת סבלנות כשדברים כאלה קורים וזה לא טוב..
מקווה שהסופ"ש ירגיע.
6 תגובות
« הקודם 1 2 3 4 5 6 7 8 9 ... 13 14 הבא »