עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
היי,

למי שרוצה להגיב בפרטי..
Edeny121@walla.com
חברים
שילהאופליהמקס לזרבאנגליקהAnnaElly
The Queen Of Hellמעיןמאוצרות ארכיון צהsarit coenבלה בלבלהAnastasia
אחת שיודעתאדווהשריליןSuper BambiShaneדנה
strongerנערת הגורלmy heartJust a JoeנוריתDark Paradise
סולאוֹלצ'yaelCarmelטיגר הבובהבדמי ימיה
חושבת בקול רםאזמרלדהא'.ב'free spiritDryadאיילת רחמים
קְטַנָּהWonderful.zlatnodrakulaBen CohenGemini
God Is A Womanכותבתשמי הוא גיאנופקXhaunted princessחַשׂוּף
Just one girlTsuki ContinueMissLonelyMs.deathרֵײזָאאני יעל
snow whiteSpace GirlHOLAדניאלהBorn To Dieflower
אף אחד לא מכירtearsLiliall by myselfSoy :)יערה
אורית מנשהאופירlea ltorngirlRosieאילנה
BlacKEyesנאיהRoseמיכלɛAngelɜVenus
לימורדוןנערה בנעוריהחגית הלIM ALחן (:
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
חיים כפולים
06/01/2020 17:47
edya
6.1.2020

איזה קטע שעברנו כבר שנה
ועשור
עבר סופר מהר...

בכל אופן,
אני ללא חיים בתקופה האחרונה.
חיה חיים כפולים.

איך הם עושים את זה אנשי השב"כ.
מאיפה הכח רצון הזה להסתיר חיים כאלה וכאלה?
מאיפה הסנכרון הנורא גבוהה הזה שהם נדרשים אליו?

זה קשה.

אני חיה חיים כפולים
אני מנהלת רומן בין עבודות

מצד אחד
ברכות, קיבלתי תקן קבוע במשרד החינוך באותו מקום שהייתי בו.
נחמד.

מצד שני
העבודה השניה שממלאת אותי כמעט בכל יום מחדש.
הבוסית מדהימה ומפרגנת ממש!
בנות מהממות! אין מילים!

קשה לי לשלב בין שתי העבודות ולצלוח את זה.
משרד החינוך דורש 8.5 שעות כל יום.
זה קשה.
מאד

אגב, כבר הספקתי להסתבך...
סיפור ארוך.

לא יודעת מה לעשות עם עצמי
אם יש כזאת בכלל

אהה,
ותוסיפו לכל זה בר מצווה לאחי שיש עוד שבועיים
אנוכי המארגנת, מעצבת, מסרקת, מאפרת, מבשלת, אופה, מכינה
(כמובן לא טוטאל אני, אבל אני מתפעלת הכל )

היו שלום.

3 תגובות
חיים חדשים, בואו נשכח...
19/12/2019 12:54
edya
19.12.2019

אז חברים,
קיבלתי תקן קבוע במשרד החינוך.

לא משנה איך.
העיקר קיבלתי אותו.

עכשיו יש לי שתי עבודות.
עכשיו אני צריכה למצוא זמן לעצמי.
לדעת לעשות את זה.

אני צריכה לראות מאיפה אני מתחילה לעשות את זה.

חוץ מזה,
טוב..

הראש שלי לא בדיוק במקום.

פה אתם נכנסים.

אני צריכה שתעזרו לי לשכוח.
תעזרו לי לשכוח ממנו.

קרע:
הוא מושלם.
ממש.

קרע בהרחבה:
טוב, אני דלוקה עליו בערך מאז שני בת 18.
סבתא שלו וסבא שלי ז"ל אחים חורגים. אנחנו מתראים מידי פעם באירועים משפחתיים.
הוא בן 32.
מדריך טיולים וכו
חתיך בצורה ממיסה
אינטליגנט בצורה שובת לב
הוא מושלם.

במוצ"ש האחרון הייתה לנו נסיעה משותפת
שתינו לבד באוטו שלו
זו לא נסיעה ראשונה שלנו ביחד.
למעשה היא השנייה.

נהנתי בה ממש.
בחיי
לא רציתי הגיע הביתה....
וכשהוא נכנס אליי הביתה לא רציתי שילך...

אבל היי.
שלום.
חזרה למציאות.
אני בטוחה שהוא לא בעניין שלי.

אז בואו תעזרו לי לשכוח.
2 תגובות
ביטול.
05/12/2019 09:02
edya
5.12.2019

ביטול.
קבלו ביטול על הפוסט הקודם.

אני לא יודעת איך בכלל להתחיל לכתוב.
מאיפה.
כמה.

הביטול פה הוא בשני מובנים.

הראשון - 
קבלו ביטול על הסיטואציה. 
אני לא במצב של סטאטוס קוו.
זו הגדרה לא נכונה.


השני - 
ביטול עצמי.
נסחפתי.

האריכו לי בעוד חודש את התקן.
עשו לי "טובה" (?)

לא. 
עכשיו אני יכולה לומר בוודאות שלא.
עכשיו אני יכולה לומר בוודאות.
עשיתי טעות.

עשיתי טעות שאני נשארתי בתקן סטודנט הזה.
משכורת של 3,500 +-
לשבת בתוך חדרון קטן
עם משוגעת
ללא מעש ועבודה
10 שעות
עם רדיו ירושלים ומוזיקה מזרחית כל היום
עם הסקה שגורמת לי הרגיש בתוך סאונה מינימום.

פעם עוד הייתי מוכנה לסבול את זה.
השכירות היתה נמוכה יותר
הייתי הולכת ובאה ללימודים ומהלימודים
היו קצת חיי חברה

עכשיו, כלום.
לא חיי חברה.
אסור לי לצאת מהחדר.
שמים עליי עיניים
"edya, את מסתובבת יותר מידי בחוץ. מעירים לי על זה. זה לא נראה טוב"

אז נוסף לבידוד, לחום, לסבל, למשכורת רעב, מסתבר שאני חיה בתוך האח הגדול
בלי שבכלל רציתי.

אני לא רוצה ליפול לתוך העצב והדכדוך.
אבל כנראה אני שם.

אז הנה אני מודיעה.
קבלו ביטול.
עשיתי טעות.

4 תגובות
מצב של סטאטוס קוו
26/11/2019 08:50
edya
26.11.2019

זה שקר
זה השקר הכי גדול שיספרו לכם.

אין דבר כזה סטאטוס קוו.
זה מושג שנועד להנציח את המצב הקיים.
הסטאטי

אבל אין כזה.
תמיד המצב הקיים ישתנה.
מדקה לדקה.
משניה לשניה.

זה נכון. אובייקטיבית.

סובייקטיבית אני מרגישה שאני בסטאטוס קוו.
אני לא יודעת מה קורה עם העבודה.
הולכת לראיון.
מרגישה שהולך טוב
לא מתקבלת.

היום ראיון נוסף.
מקווה שילך טוב.

אתקבל?
לא אתקבל?

תהיה לי עבודה עם משכורת מסודרת 
בנוסף לעבודה המעניינת?

יום חמישי אני אמורה לסיים את התפקיד שלי פה.
את התקן סטודנט שאני נמצאת בו כבר שנתיים+
מה יהיה בהמשך....?

הכל לוט בערפל
הכל בסטאטוס קוו.
0 תגובות
בואו נדבר על זה שניה...
11/11/2019 23:00
edya
11.11.2019

עצבות.

מאיפה היא באה?
למה היא מופיעה?

מחיסרון.

מחיסרון באמונה.
מחיסרון בשמחה.
מחיסרון בהצלחה.
מחיסרון בכתף תומכת.
מחיסרון באוזן קשבת.

זה רגעי. לא מתמשך. אבל קיים.

היה לי יום מהמם! באמת!!
הייתי עם חברה
שברנו שיגרה
התרעננו

אז איך קרה שאני מסיימת יום כזה נפלא עם תחושה של עצב?

אני עצובה כי אמרו לי שהשמנתי
רני עצובה כי יש משהו בעבודה שאני לא מצליחה כבר דיי הרבה זמן.
אני עצובה כי אין לי בן זוג.
אני עצובה.

אולי זה מרגיש לי עצבות באקסטרים כי אני לפני מחזור.
לא יודעת.
זאת התחושה.
6 תגובות
אני ואנוכי
04/11/2019 08:43
edya
4.11.2019

אני מתה על זה.

אני מתה על השאלה שהפכה כבר לקביעה.
"בחתונה שלך!"

אני מתה על הציפיות הגבוהות שמצפים ממני.
"בכוונה לא כתבתי לה כדי לראות אם היא תכתוב לי"

אני מתה על זה שבאירועים משפחתיים אני פשוט לא יכולה לשבת לאכול ולנוח.
"היי מה קורה? : ההייי מה שלומך? : הייי מה את עושה היום?"

אני מתה על סערת הרגשות כל פעם מחדש.
"אני מוכנה ש _____ יעשה לי ילד!"

אני מתה על חוסר הסדר במחשבות.

אז אולי אני אנסה לסדר אותם פה.
אולי בכלל לא יצא מסודר.

אולי אני אכתוב בנקודות.

היי.

כן, אני רוצה חבר ורוצה בעל - רק יש לי מחסום כנראה (עזרה מישהו?)

כן, אני רוצה להצליח בעבודה. בשתיהן.

כן, אני אוהבת את השקט שלי והלבד עם עצמי

כן, אני עובדת בשתי עבודות ככה שקשה לי כ הזמן לכתוב לאחרים ולהתייחס לכולם.

כן, יש לי חלומות שאני לא רואה איך אני מצליחה להגשים אותם.

כן, זאת אני.


5 תגובות
אחרי החגים יתחדש הכל?
24/10/2019 10:05
edya
24.10.2019

וואוו.
לא הייתי פה המון זמן.

התגעגעתי.
זה חסר לי.

תקופת החגים היא תמיד תקופה שמוציאה אותי מאיזון.. 
במיוחד עכשיו כשיש לי שתי עבודות
טובעניות
ממש

לא ידעתי איפה לשים את הראש
מפה לשם
מצאתי את עצמי עובדת עד חצות
לא פעם

עכשיו נגמרו החגים,
צריכים לחזור לשיגרה
לבנות אותה

חזלו"ש נעים.

התגעגעתי אז חזרתי.
12 תגובות
האחרי
19/09/2019 12:33
edya
19.9.2019

מושלם.

זאת המילה שבחרתי לסכם את כל האירוע שהיה.

מושלם.

הכל עמד פיקס.
במקום.
בזמן.

התעלה מהציפיות.

ואם חשבתי שתהיה קצת רגיעה...
ובכן..

לא.

יש הרבה לחץ עדיין.
עובדים עד השעות המאוחרות.

יש עבודה שאני אוהבת יותר
יש עבודה שאני אוהבת פחות

בכל מקרה...

היה מושלם.
עכשיו חוזרים לחיים 
7 תגובות
מחזיקים אצבעות
12/09/2019 11:01
edya
12.9.2019

הטירוף
הלחץ
החששות
הפחד

מה יהיה?
יצא טוב?
ילך טוב?

כל האירוע הזה עליי
אני דואגת לתפעל הכל

מפחדת לאכזב.

זה אירוע השקה
גדול
חשוב
תקדימי

אף אחת בתחום הביוטי לא עשתה לעצמה אירוע השקה כזה.
אסתי עושה
אני אחראית תפעול של הכל

מה יהיה?
איך יהיה?
אלוהים הפחד...

תחזיקו לי אצבעות.
6 תגובות
היי שוב...
22/08/2019 16:51
edya
22.8.2019

טוב ולא טוב
אני מבינה ולא מבינה

איך תמיד עליי כל האשמה?
יש לי פרצוף כזה?
כתוב לי על המצח "היי! אני תמיד אשמה!"

לא מובן לי.

אז החודש האחרון היה טירוף
כאוס מולחט
אין שיגרה.
אין חיים.
אין שינה.

לא ישנתי כמו שצריך כבר חודש שלם.

החתונה - היית מהממת למרות שהיא לא הלכה על הצד החלק ביותר (בלשון המעטה)
השבת חתן - פעם ראשונה שאכלתי קובנה!  וגם היה אלכוהול קצת אז טושטשתי כדי לשוד :)
מעבר הדירה - עדיין לא הסתיים.. נשארו פיצ'פקסים קטנים

שני אלה היו ביחד באותו זמן.
תוסיפו לזה את העבודות שאני צריכה לעבוד בהן 
הרי לכם מתכון לכאוס מושלם.

נשאר ליעוד שבוע במשרד החינוך.
היום קיבלתי נזיפה
"איך לא אמרת שנשאר לך רק שבוע??? איך לא ניגשת למכרזים??"

איך!?!?
איך לא התקשרת אליי לומר לי שיש מכרזים ושארשם כי את יודעת שאני בחופש בבית!!
מה את שולחת לי מייל?! שיחכה למי בדיוק?
אז פספסתי הרשמה.

איך לא אמרתי לך כלום עד עכשיו!?
אמרתי.
אמר שאת מטפלת
סמכתי
שתקתי
ולא באמת הייתי בראש כי היה לי פריקין עומס!

ורגע, למה בעצם את נרדמת בשמירה......?

גברת בוסית היקרה,
אני מעריכה אותך על הכל.
אנא ממך.
את רוצה להשאיר אותי בעבודה.
תשאירי. 
תעשי מאמצים.
אל תשגעי אותי.
אל תאשימי אותי.
אל תוציאי עליי את התסכול שלך.

תודה.

עכשיו נשאר עוד שבוע...
תחזיקו לי אצבעות.



*********************************
הפוסט נכתב אחרי שיחה עם אבאשהעמיד אותי במקום.
כי לפני השיחה באמת הייתי בטוחה שאני אשמה....

לא הייתי פה הרבה זמן.
חסר לי.
חזרתי.
מקווה לא להעלם שוב.

אשלים הכל! מבטיחה!

אגב, פוסט קצת ארוך... תסלחו לי הפעם.
2 תגובות
« הקודם 1 2 3 4 5 6 7 8 9 ... 16 17 הבא »