עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
היי,

למי שרוצה להגיב בפרטי..
Edeny121@walla.com
חברים
מקס לזרבאנגליקהAnnaEllyThe Queen Of Hellמעין
מאוצרות ארכיון צהsarit coenבלה בלבלהAnastasiaאחת שיודעתאדווה
שריליןSuper BambiShaneדנהstrongerנערת הגורל
my heartJust a JoeנוריתmariselaDark Paradiseסול
אוֹלצ'yaelCarmelטיגר הבובהבדמי ימיהthet girl is  me
sapsapא'.ב'free spiritDryadאיילת אהביםLittle One
Wonderful.zlatnolove myselfdrakulaBen CohenGemini
God Is A Womanכותבתשמי הוא גיאנופקXhaunted princessחַשׂוּף
wolf heartJust one girlTsuki ContinueMissLonelyMs.deathרֵײזָא
אני יעלsnow whiteSpace girlHOLAדניאלהIronHeart
Born To Dieflowerאף אחד לא מכירtearsLiliall by myself
Soy :)יערהאורית מנשהאופירlea ltorngirl
RosieאילנהBlacKEyesנאיהRoseמיכל
ɛAngelɜsunshineלימורדוןנערה בנעוריהחגית הל
IM ALחן (:
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
וזהו
11/10/2018 11:45
edya
11.10.2018

אז זהו.
זה החודש האחרון לעבודה.
חודש האחד לפני אחרון ללימודים.

סיימתי תואר.
סיימתי לעבוד כסטודנטית.

עכשיו אני צריכה לצאת לחיים האמיתיים.
להתחיל לחוות את העולם האמיתי.

עדיין לא מצאתי עבודה חדשה.
אני מאד רוצה למצוא.

מאד!

הבעיה שאני לא יודעת מה הכיוון שלי בחיים.
אני כן יודעת שאני רוצה להגיע הכי רחוק שאפשר.
לא להתנוון.
לא להישאר באותו מקום.

תמיד לצמוח ולגדול.
תמיד לשאוף ולעלות למעלה.

באיזה תחום? 
לא יודעת.

צריכה עזרה בזה.
רק שאין מישהו כזה שיוכל לעזור לי.
לצערי.

זהו, הולכת להמשיך לחפש.

(הצעות, רעיונות, הארות וכל דבר שדומה יתקבלו בברכה)
4 תגובות
אחרי החגים
03/10/2018 08:13
edya
3.10.2018

אחרי החגים יתחדש הכל -
הלימודים.
העבודות.
המבחנים.
הדיאטה.
החיים.

נתק החגים היה אולי ארוך,
אבל הביא איתו הרבה דברים טובים.
רגעי שלווה.
אושר ושמחה.

זהו,
חזרנו לשיגרה.
לטלטלות היומיום.
לעבודה.
לזיכרונות.

ושוב,
כמידי פעם פעם,
חוזרים ומציפים זיכרונות עבר.
הטובים והפחות.

אבל החיים מתקדמים.
זורמים קדימה והלאה.
אל העתיד הלא ידוע.



5 תגובות
טוב או לא?
17/09/2018 12:02
edya
17.9.2018

כבר כמה ימים שראינו בשיעור את הסרט התיעודי על סטיב ג'ובס
ה-אדם.

האדם שהביא את הקידמה לעולם.
מחשב לכל אחד
פלאפון לאפון לכל אחד.

מהפלאפון הפשוט ועד לפלאפון החדיש ביותר.
ה iphone.

שמתם לב לשם?
יודעים מאיזה תת מודע הגיע השם הזה לפאלפון?
תראו את הסרט.
פשוט מדהים.
ועצוב.

במהלך הסרט נפל לי אסימון (סטגדיש?)
הבנאדם אולי הביא את הקידמה.
הביא הרבה דברים טובים ויצר בסיס להרבה דברים מגניבים.
אבל היי,

הוא הרס.
הוא הרס לנו את התקשורת הפשוטה.
הרס לנו מערכות יחסים.
פירק לנו משפחות.
יצר אנטיפטיות.
יצר אינדיווידואליזם.

ואם כבר כיפור, אולי זאת נקודה טובה להשתפר בה.
התקשורת הטובה והבריאה.
התקשורת שבכוחה להפריח חיים,
ליצור עולמות חדשים,
לשקם מערכות יחסים,
להחיות לבבות נוונים.

גמר חתימה טובה, צום קל ותקשורת בריאה.
8 תגובות
החגים
13/09/2018 09:33
edya
13.9.2018

תקופת החגים.

החופש הזה.
הנתק.
השקט.
החירות.

הבית.
המשפחה.
הפינה החמה.
הנחמה.

השטויות.
החברים.
הטיולים.
המחשבות.

חשבונות הנפש.
ההרהורים.
הלבטים.
השאלות.

כל אלה באים במרוכז בתקופת החגים.
אני שמחה עליהם.
חושבת שהם באים בתקופה מתאימה.

יהיו כאלה שיגידו לי שזה סיפור שאני מספרת לעצמי.
יהיו כאלה שבאמת יאמינו לי.
אבל אני דתיה,
ואני שמחה להיות כזאת.

חגים - תהיו טובים אליי.
אני בדיאטה.

חגים שמחים לכולם.
(וסליחה שאני לא נמצאת הרבה... חגים....)

0 תגובות
האירוניה שבחופשה
05/09/2018 11:36
edya
5.9.2018

מרגיש לי כאילו לא הייתי פה שנים.
אבל לא.
זה רק בגלל שעוברים עליי רגעים אינטנסיביים.

מלא חוויות (טובות ופחות).
מלא אמוציות.
מלא תחושות.
מלא משימות.

הבנתי שהזנחתי את עצמי.

אם לפרק את זה יותר,
אני אפילו לא יודעת למה.
אני תופסת את ההשקעה בעצמי כבזבוז.
את המנוחה כשריפת זמן משוועת.

האירוני הוא,
שאני מטיפה לאחרים כן להשקיע בעצמם.
כן לנוח.
כן לאגור כוחות.
להתפנן.
אבל אני לא מסוגלת ליישם את זה על עצמי...

מצד אחד ממש בא לי את החופש הזה.
לדעת לזרוק כמו כולם 
לא לקחת ללב יותר מידי
לחיות באמת.

מצד שני,
משהו בי פשוט לא מסוגל לזה.
 
אבל מה? מה חוסם?

ולא,
עדיין לא הגשתי את העבודה הסמינריונית.
איחור של חודש וחצי.

כיפאק היי
4 תגובות
החיפוש
22/08/2018 14:41
edya
22.8.2018

תהליך החיפוש מעולם לא היה קל.
אף חיפוש.
כל חיפוש מלווה בקושי.
בחיטוט.
בהתחבטויות.

מזכיר לי סיפור שנבחנתי עליו בבגרות - 
האוצר מתחת לגשר.
מדבר על אדם שהחליט ללכת בעקבות החלום שלו.
בחלום הוא ראה אוצר שמחכה לו מתחת לגשר בעיר רחוקה.
כשהגיע לגשר צחק עליו השומר שהיה באזור ואמר לו:
"גם אני חלמתי שבבית של פלוני אלמוני (אמר את השם שלו, של המחפש) יש אוצר 
(פה זה מתחלק לשתי גרסאות - האחת אומרת שהוא במחסן והשניה אומרת שהוא בתנור והכיריים)
אז מה נראה לך, שאני אלך אליו לחפש את האוצר??"

לכל גרסה יש מסדר משלה.
הגרסה של התנור והכיריים אומרת שתמיד מוצאים את האוצר איפה שטוב לך,
איפה שחמים ונעים.
הטוב הוא האוצר.
הגרסה השניה אומרת שמוצאים את האוצר במחסן,
איפה שמשליכים את כל הכלים,
המקום הטחוב והמבולגן.
אם נכנסים אליו, מחטטים בו.
מוצאים בו אוצרות.

למה הבאתי את זה?
לא יודעת.
הזכיר לי.

אולי אם אקרא את זה עוד כמה זמן תבוא לי תובנה...
אולי אתם תביאו לי תובנה..
הכל מתקבל בברכה.

בינתיים מחפשת עבודה.
התהליך לא קל.
לא רוצה לפשל.
לא רוצה להרוס.

תוהה לעצמי האם ללכת לפי הכישורים או להתחיל לבנות הכל מההתחלה.
לבנות כדי שיהיה מבוסס.
כן, הבנתם נכון.. הכישורים שלי והבניה הבסיסית סותרים אחד את השני.

אגב,
דיברתי על נישה מסוימת של חיפוש.
יש עוד סוגי חיפוש בעולם כמו חיפוש אחרי האהבה.
משו שאני כנראה צריכה להיכנס אליו..
(אמנם בת 22 אבל הזמן דוחק...)

צריך לעבור חכם את תהליך החיפוש.
לא להיות עם הראש למטה ולסבול.
להרים ראש,
לצפות בנוף המשתנה,
ליהנות,
לחייך.

תהליך חיפוש נעים.
8 תגובות
סומכת
16/08/2018 13:59
edya
16.8.2018

טוב, בסדר.
אלו מהימים שאין מה לעשות בעבודה.
הכנסת בהדממה.
שקט מוחלט.

מה יפה בכל הסיפור?
שאני עדיין צריכה לתת היום את ה10 שעות עבודה שלי.
אין לא כנסת 
לא ממשלה
ולא סיבה באמת טובה להישאר..
אבל אני אשאר.

ככה אני.

יש לי עוד חודשיים וחצי לעזוב את המקום הזה.
עדיין מחפשת משרה שתתאים לי.
עדיין מחפשת את עצמי בעולם התעסוקה.

בסה"כ הכל טוב ונחמד.
בסה"כ הכל מסתדר.
אני רגועה.
יודעת שעושה השתדלות.
סומכת על אלוהים למעלה.

סומכת עליי שינתב אותי נכון.
שיראה לי את הכיוון הנכון.
בעבודה.
בלימודים.
בזוגיות. שאין.

סומכת.

0 תגובות
מה יהיה?
06/08/2018 12:49
edya
6.8.2018

הוחלט.
באופן סופי.
אין דרך להשאיר אותי בתקן שלי.
אין דרך להשאיר אותי במשרד.
באוקטובר אני מסיימת.

מסיימת.
יוצאת לדרך חדשה.
יוצאת לדרך לא ידועה.
מה היא טומנת בחובה?

עכשיו ממש דיברתי עם הבוסית.
כ"כ כואב לעזוב אישה מדהימה כזאת.
דואגת, חמה, לבבית.
צעירה וחכמה.

מה אני עושה מכאן?
לאן פניי מועדות?
אילו עבודות יש בחוץ?
אילו עבודות יהיו מוכנות לקבל אותי?

מה יהיה?
4 תגובות
אשתדקד והיום
23/07/2018 08:52
edya
23.7.2018

תשעה באב לפני שנה.
אני זוכרת את עצמי המומה.
אני זוכרת שלא חזרתי הביתה.
נשארתי פה בירושלים.

אני זוכרת שהלכתי למעגלים שהיו בכיכר ציון.
אני זוכרת שלמדתי מהי הכלה.
אני זוכרת שזו הפעם הראשונה שהייתי שותפה. 
לבד.

חזרתי לדירה.
הלכתי לישון.
קמתי.
העסקתי את עצמי.
הייתי לבד.

לך לא היה אכפת.

בסוף הצום עשית טובה
שאלת אותי איך היה
אמרתי לך שהרגשתי בודדה.
לא הגבת.
לא הראית אמפתיה.
לא הראית חמלה.

ציפיתי.
ציפיתי שאחרי חברות חזקה תראי רגש.
תזמיני אותי לארוחה של סוף הצום.
תהיי חברה.

לא. 
זה לא קרה.
אני נשארתי המומה.

היום, 
שנה אחרי.
נשארתי בבית.
עם משפחה שדואגת ותומכת.
גם הצום הזה היה לי צום קשה
אבל לא הרגשתי בודדה.
הרגשתי שייכת ואהובה.

נגמר הצום.
חוזרים לחיים ולשגרה.
את לא חלק מהשיגרה.

את העבר.
העבר המודחק.

אני ההווה.
ההווה הפורח והזורח.
7 תגובות
קיבלתי החלטה
17/07/2018 09:59
edya
17.7.2018

עייפות.
סחרחורת.
פחד.
דאגה.

מחסור בזמן.
עצבים.
איבוד.
מלחמה.

רדיפה.
חוסר חשק.
תשישות.
איבוד ההכרה.

הכל בערבוביה.

קיבלתי על עצמי החלטה - 

לנשום.
להרגע.
לשחרר.
להיכנס לשלווה.

למרות הכל ועל אף הכל,
לחזור לויטאליות הגדולה.
להוריד קצת מתחושת החוסר שליטה.

לדעת שאני אמנם אחראית לחיי,
אבל יש אחד גדול ממני מעליי.
הוא עזר, הוא עוזר והוא תמיד יעזור.

ואני? 
אני עושה השתדלות ומשאירה לו את השאר.

8 תגובות
« הקודם 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 הבא »